השופטים אילן ש' שילה, אב"ד והשופטת אסתר שטמר:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט א' שוורץ) מיום 12.11.06 (ת"א 6181/02), שדחה את עיקר התביעה שהגישו המערערות נגד המשיבה 1 בגין נזקי פריצה וגניבה ודחה במלואה את תביעתן נגד המשיבים 2-5.
הסוגיה המרכזית בערעור זה היא אם תנייה בחוזה, בדבר הגבלת אחריות של נותן שירותי מוקד התראה ואזעקה, חלה בנסיבות העניין דנן, באופן המגביל את אחריותה של המשיבה 1 (להלן: "
השמירה" או "
המשיבה") באשר לנזקי פריצה שארעה אצל לקוחתה המערערת 3 (להלן: "
המבוטחת" או "
גלגל").
1.
רקע
(א) גלגל היא בעלת מפעל לייצור כלים המשמשים לחיתוך וקידוח בסלעים, בטון מזוין ושיש, הנמצא באזור התעשיה תרדיון שבגוש שגב (להלן: "
המפעל"). המערערות 1-2 (להלן: "
המבטחות") ביטחו את גלגל בביטוח רכוש שכלל בין היתר ביטוח לנזקי פריצה וגניבה.
(ב) השמירה היא חברת שמירה שבין שירותיה גם שירותי מוקד אלחוטי וקווי להתראה במקרה של פריצה או גניבה. במקרה של התראה המתקבלת במוקד שולחת השמירה סייר למקום שממנו מתקבלת ההתראה ומודיעה על ההתראה לנציגים של בעלי המקום. המשיבות 2 ו - 3 הן חברות העוסקות בין השאר בהתקנת מערכות אזעקה והתראה; המשיב 4 הוא מנהלה של משיבה 2, והמשיב 5 הוא מנהלה של משיבה 3.
(ג) ביום 29.1.07 הזמינה גלגל אצל השמירה שירותי מוקד להתראה במקרה של פריצה למפעל. ההזמנה נעשתה בטופס של השמירה שכותרתו "
כתב הזמנה בדבר הצטרפות לרשת מנויי מוקד 99", שאליו מצורפים תנאי ההסכם שביניהן (נת/1 - להלן: "
ההסכם"). במבוא להסכם נאמר "
הריני מזמין בזה מ[השמירה] חיבור המערכת שבאוביקט המתואר להלן לשרותי מוקד 99 בהתאם לאמור להן ולתנאי ההתקשרות ...". ההזמנה כללה חיבור אלחוטי למוקד השמירה באמצעות משדר האמור לשדר אותות במקרה של פריצה למפעל (להלן: "
המשדר").
(ד) בחודש מרץ 1998 התרחשה פריצה במפעל, שבעקבותיה ולדרישת המבטחות שודרגה מערכת האזעקה שבמפעל, הוחלף המשדר האלחוטי שחובל ושונה מיקומו בתוך המפעל. המשיבים 2 ו-4 התקינו עזרים נוספים במערכת האזעקה, ועשו כן בתאום עם טכנאי של השמירה. השמירה היא שקבעה את המקום שבו יותקן המשדר, בדקה את תקינות הקשר בינו לבין המוקד, ואף חייבה בגין פעולות אלו את גלגל בחיוב נפרד מהחיוב השוטף לפי ההסכם (נת/4 מיום 31.3.98, וראו גם נת/2 - אישור מטעם השמירה מיום 25.3.98 בדבר תקינות הקשר עם המוקד).
(ה) בסוף השבוע שבין 30.7.98 לבין 2.8.98 אירעה פריצה במפעל (להלן: "
הפריצה"), ונגנב רכוש. שווי הרכוש שנגנב, לפי חוות דעת מומחה שנערכה לבקשת המבטחות, הוערך ב- 413,431 ש"ח. המבטחות שילמו לגלגל תגמולי ביטוח בסכום של 270,192 ש"ח וגלגל נשאה ביתרת הנזק.
מוקד השמירה לא קיבל אותות בדבר הפריצה.
(ו) בתביעה שהגישו המערערות נגד המשיבים לבית משפט קמא, עתרו המערערות לשיפוין בגין תגמולי הביטוח ששילמו לגלגל, וגלגל תבעה את יתרת הנזק שבו נשאה בסכום של 143,239 ש"ח. טענת המערערות הייתה שהמשיבים כולם התרשלו בהתקנה ובחיבור של מערכת האזעקה והמשדר שלא פעלו בזמן הפריצה, לא התריאו על התרחשותה למוקד השמירה ולפיכך נמנע סיכולה של הגניבה. המערערות ציינו כי החובה לוודא תקינות פעולתו של המשדר חלה על המשיבים, שהתרשלו בקיום חובתם.
(ז) השמירה טענה כי הפריצה ארעה בשל רשלנותה של גלגל, שלא דרכה את מערכת האזעקה, שעל כן לא נשלח למוקד אות התראה בדבר הפריצה. לשיטתה בנסיבות אלו לא היה מקום שהמבטחות יפצו את גלגל כלל, כל שכן שלא קמה להן עילה נגד השמירה. כן טענה השמירה כי ההסכם מגביל את סכום הפיצוי במקרה של רשלנותה למכפלה של סכום דמי המנוי החודשי ששילמה גלגל למשיבה ב- 60.
(ח) המשיבים 2 ו-4 טענו כי תפקידם הסתכם בהתקנת מערכת האזעקה ושירות תיקונים, והם אינם אחראים לתפעולה ולחיבורה למשדר. כיוון שהתקלה לא הייתה במערכת האזעקה אלא במשדר, בחיבור האלחוטי, האחריות כולה מוטלת על כתפי השמירה. המשיבים 3 ו - 5 טענו להעדר יריבות בינם לבין המערערות, שכן המשיבה 3, שהמשיב 5 הוא מנהלה, נוסדה רק לאחר הפריצה.
2.
פסק דינו של בית משפט קמא
(א) בית משפט קמא בחן את טענות הצדדים והראיות שהביאו לפניו, וקבע שהוכחה רשלנות השמירה בהתקנת המשדר. נקבע שהשמירה היא שאמונה על התקנתה ותקינותה של מערכת התקשורת האלחוטית. מערכת האזעקה נדרכה לפני שנסגר המפעל ערב הפריצה, לא שוגר אות אזעקה לשמירה בעת הפריצה למפעל, והתברר שהפורצים חתכו את קווי התקשורת הקווית שבמפעל, ובכך ניטרלו את
התקשורת הקווית ממערכת האזעקה למוקד השמירה. בדיוק למצב שכזה נועדה
התקשורת האלחוטית, אולם זו לא פעלה משום שהשמירה התקינה את המשדר בחדר פנימי, מוקף בטון, שחסם את אפשרות השידור של אותות אלחוטיים. כדברי בית המשפט: "
לנוכח העדויות שנשמעו לפניי, כמפורט לעיל, הנני קובע כי המשדר הותקן על ידי חברת השמירה וכי מיקומו בחדר פנימי נעשה על ידי חברת השמירה. המיקום בחדר פנימי, הוא זה שהביא הלכה למעשה להעדר יכולת לקלוט הודעת חיווי על הפריצה במוקד... " (סעיף 40 בעמוד 8 לפסק הדין). כן נקבע שהוכח כי כבר במעמד התקנת המשדר נערכה בדיקת תקינות שנכשלה: "
הנה כי כן, חברת השמירה הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית בכך שעם התקנת המשדר ובדיקת תקינותו שכשלה, לא עידכנה איש בנוגע לכך ולא פעלה על מנת לתקן התקלה. המשדר נותר על כנו במיקום שאינו מאפשר פעילותו התקינה" (סעיף 43 לפסק הדין). סיכומו של דבר שהשמירה, שחבה חובת זהירות קונקרטית כלפי גלגל, הפרה חובתה כשהתקינה את המשדר במקום שמנע את פעולתו, הייתה מודעת לכשל זה ולא דאגה לתקנו.
(ב) באשר למשיבה 3 קיבל בית משפט קמא את הטענה שהמשיבה 3 הוקמה לאחר הפריצה, ולא היה לה קשר עם גלגל. באשר למשיבים 2 ו - 4 קבע בית המשפט כי מערכת האזעקה שהתקינה המשיבה 2 על ידי המשיב 4, כפי שנדרשה לעשות, פעלה. משיבים 2 ו-4 לא היו מעורבים בהתקנתו של המשדר, ולכן לא נמצא שהייתה רשלנות מצידם.
לפיכך דחה בית המשפט את התביעה נגד המשיבים 5-2.
(ג) בשאלת הנזק קבע בית המשפט כי המבטחות הוכיחו נזק בסכום של 398,426 ש"ח, המורכב מהסכום ששילמו המערערות לגלגל לפי חוות דעת שמאי, שכר טרחת המומחים, ריבית והפרשי הצמדה, וגלגל הוכיחה נזק בסכום של 195,030 ש"ח, המורכב מיתרת שיעור הנזק לפי חוות דעת השמאי שהמבטחות לא נשאו בה, ומריבית והפרשי הצמדה. עם זאת, קיבל בית משפט קמא את טענת השמירה כי ההסכם כלל את התקנת המשדר, שעל כן סעיף הגבלת האחריות שבהסכם חל על רשלנות השמירה באשר לאופן התקנתו. לפיכך קבע בית המשפט כי אחריות השמירה מוגבלת לששים פעמים שיעור דמי המנוי החודשיים (111.5 ש"ח) בלבד, ובסכום זה עליה לפצות את המערערות.
3.
עיקר טענות המערערות