בש"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
3248-06
25/10/2006
|
בפני השופט:
כב' הרשם ר. ארניה
|
- נגד - |
התובע:
א. צום התקנות ואספקות (94) בע"מ עו"ד אשלגי חגי
|
הנתבע:
ישקול סחר בע"מ עו"ד לביא שמואל
|
החלטה |
לפני בקשת רשות להתגונן.
5. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תובענה זו בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חוב על סך של 14,107 ש"ח הנובעת מעיסקות רכישת מוצרי עץ שונים.
6. המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן.
המבקשת אינה כופרת בחוב, אך כופרת בחבותה לשלם למשיבה את סכום החוב הנטען, ובמה דברים אמורים?
ע"פ הנטען בבקשה ובתצהיר התומך בה, המבקשת נקלעה לקשיים כלכליים חמורים, אשר במסגרתם נקטה בהליך של הבראה.
יודגש כי הליך ההבראה היה הליך "פרטי", ללא מעורבות או פיקוח בית המשפט בד' אמותיו של חוק החברות וסעיף 350 לחוק.
במסגרת הליך ההבראה הסכימו כל נושיה הבלתי מובטחים של המבקשת, פרט למשיבה ונושה נוסף, להסתפק בתשלום של כ - 65% מחוב המבקשת אליהם. סכום זה שולם לנושים, והמבקשת נמכרה לצד ג' כעסק חי תוך שמירה על נכסיה ועל מקום עבודתם של עובדיה.
לטענת המבקשת, סירובה של המשיבה להסתפק בפירעון כ - 65% מהחוב מהווה סרבנות בלתי ראויה ונגועה בהפרה של חובת תום הלב, שכן האלטרנטיבה שעמדה בפני המבקשת הינה כניסה להליך של פירוק - הליך אשר תוצאות מבחינת המשיבה עלולות היו, בסבירות גבוהה, שהיא לא תקבל סכומים כלשהם - או לכל היותר תקבל סכומים זעומים - מחובה.
המבקשת מוסיפה וטוענת עוד כי עמדתה של המשיבה מביאה למצב בו הינה למעשה נושה מועדפת, וזאת בניגוד לעיקרון השוויון בין הנושים.
אשר על כן, המבקשת סבורה כי יש לדחות את התביעה.
כבר עתה אומר כי החלטתי לדחות את בקשת המבקשת.
7. אכן, במסגרת הסדר הבראה בו נוקטת חברה בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 קנויה לבית המשפט הסמכות, במקרים המתאימים, לכפות הסדר נושים על מיעוט נושים סרבני (סעיף 350(ט) לחוק).
ואולם, סמכות זו קיימת רק על הליך שננקט בהתאם להוראת החוק הנ"ל. הוראה זו אינה חלה על אותם מקרים בהם החברה בחרה לנקוט בהליך של הסדר חובותיה מחוץ לכותלי בית המשפט.
הא ראיה: אפילו במסגרת הליך שננקט בהתאם לחוק, אין די בהסכמת 75% מנושיה של החברה, כדי לכפות את ההסדר על מיעוט הנושים, ועדיין נדרש אישור של בית המשפט להסדר על מנת להכפיף את הסרבנים להסדר, על אף התנגדותם.
קל וחומר שאין לאפשר כפייה כאמור, מקום שבית המשפט אינו מפקח על ההסדר.
8. המבקשת חפצה, מטעמיה, לנקוט בהסדר פרטי ולא בהליך של הסדר בפיקוח בית המשפט.
לשאלת בית המשפט מדוע המבקשת לא נקטה בהליך של הבראה בפיקוח בית המשפט, בהתאם לסעיף 350 לחוק, השיב בא כוחה:
"לא הלכנו להסדר (ב)פיקוח בגלל החוזים שנכרתו במכרזים שיש מכרזים לבתי חולים של אסף הרופא, תל השומר וכו' והיו מחסלים...
דבר שני - הרוכש אותו משקיע שהשקיע בהסדר הוא התנה את זה, הוא אמר שבשניה שהם דורכים בבימ"ש אין חוזה, והוא ביקש לכתוב את זה במפורש, והוא אמר שהוא לא יהיה בתמונה אם ילכו לבימ"ש".
(עמ' 2 ש' 24-27 - ההדגשה שלי, ר.א).