ת
בית המשפט לתעבורה ירושלים
|
17340-08
14/04/2009
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אורנה לרמן
|
הנתבע:
עבד אלחק סלא עו"ד ג'סאר
|
החלטה |
השאלה בקליפת אגוז - מה דינו של נאשם המזלזל בשוטרים ואיננו מוכן לקבל הזמנה לדין?
(והתשובה, אין לו להלין אלא על עצמו)
1. מה דינו של נאשם שהתבקש להיבדק בחשד של שכרות? סירב להיבדק? ואף סירב לקבל הזמנה מהשוטרים? זהו המקרה שלפנינו. מסתבר שהנאשם סירב לקבל את ההזמנה לדין (כולל תאריך המשפט) מהשוטרים. למרות זאת, שלחו אליו הזמנה בדואר שחזרה. היות והנאשם לא הופיע למועד שניתן לו, נשפט בהיעדר ודינו נגזר.
2. כעת מבקש הנאשם את יומו בבית המשפט ומבקש לבטל את גזר הדין שניתן בהיעדר. האם יש מקום להיעתר לכך?
3. והתשובה לכך פשוטה. אין לנאשם להלין אלא על עצמו. ניתן לו יומו בבית המשפט והוא בחר לא לנצל אותו ועליו לשאת בתוצאות. והכל כפי שיוסבר.
העובדות שלמעשה אין עליהן חולק
4. ביום 17.9.08 סמוך לשעה 22:00 נעצר הנאשם על ידי שני מתנדבי מתנ"א (משטרת התנועה הארצית) שחשדו בו כי הוא שיכור (לאחר שלטענתם נהג בצורה תמוהה בכביש (עבר מספר פעמים מנתיב לנתיב ללא הסבר ובמהירויות משתנות, ונראה מבולבל כשנעצר). הללו הביאו אותו לשלוחת מתנ"א בבית שמש ושם ביקש שוטר מיומן מהנאשם להיבדק במכשיר הינשוף. הנאשם סירב בכל תוקף, סירב להיבדק בנשיפון, סירב לבצע בדיקת מאפיינים, סירב לענות על כל שאלה, ופחות או יותר התעלם מכל דרישות השוטר.
5. הנאשם קיבל הזמנה לדין ליום 20.11.08 ובמקביל הוזמן לשימוע לפני קצין משטרה ליום 19.9.08 בשעה 11:00. לטענת התביעה, הנאשם אמר לשוטרים כי "לא רוצה לקחת את ההזמנה ולא רוצה לדעת מתי הדיון". הנאשם גם לא התייצב לשימוע ביום 19.9.08 ורישיונו נפסל בהיעדר לחודש (הנאשם לא הפקידו). למרות ההזמנה הידנית, נשלחה לו כנראה הזמנה בדואר למשפט, אך לטענת הסניגור ההזמנה חזרה.
6. המשפט התקיים ביום 20.11.08 אך הנאשם לא התייצב למשפט ונידון לפסילת המינימום של שנתיים ימים וכן לקנס בגובה של 3,000 ש"ח.
7. רק חודשיים אחרי זה ביום 20.1.09 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. נציין כי הנאשם לא הפקיד את רישיונו אלא הגיש בקשה לביטול פסק דין בלא להפקיד את רישיונו.
8. בהחלטה מיום 20.1.09 הוריתי כי קודם יפקיד הנאשם רישיונו ואז אדון בבקשה. הנאשם אכן הפקיד את רישיונו וביום 2.4.09 היה דיון בבקשה לפני. בדיון הסכים הסנגור למעשה כי הנאשם לא הסכים להיבדק אך טענתו הייתה כי זה היה עקב סכסוך עם השוטרים וכי הנאשם פשוט דרש להיבדק בדיקת דם בבית חולים.
9. התביעה התנגדה בתוקף לביטול פסק הדין בטענה כי שרשרת ארוכה של פסיקת בתי המחוזי והעליון קובעת באופן ברור וחד משמעי כי מי שלא הגיע למשפט יישפט בהיעדר. התביעה הדגישה כי ההלכה ברורה גם לגבי מי שבגלל טעות או שכחה לא הגיע לדיון. קל וחומר בן בנו של קל וחומר, כשמדובר במי שבמצח נחושה התעלם מכל ההליכים המשפטיים נגדו כמו במקרה שלפנינו. עוד הוסיפה כי גם כך מדובר בעונש מינימום שהיה קל מדי יחסית לנסיבות המקרה.
דיון
10. לאמיתו של דבר, יש לנו פה מבקש שלאורך כל דרכו מתעלם הוא לחלוטין מכל מערכת אכיפת החוק. הוא נעצר על ידי שני שוטרים מתנדבים ומסרב לשתף עימם פעולה. הוא נלקח לתחנה ומסרב להתייחס לבקשות שוטר התנועה. קרי, מסרב לבדיקת נשיפון, מסרב לינשוף, מסרב להיבדק בדיקת מאפיינים, ואפילו מסרב לענות על שאלות. הוא אפילו מסרב לקבל את מועד הדיון למשפט (לטענת התביעה).
11. בנוסף לכל אלה, הוא איננו מתייצב לשימוע בדבר הפסילה המנהלית של רישיונו, וכשרישיונו נפסל בהיעדר לחודש איננו מפקידו. ובהמשך לכך, הוא איננו מופיע למשפט ואיננו מתעניין כלל בתאריך משפטו ובתוצאות משפטו. לא רק זאת, אלא שרק חודשיים לאחר המשפט הוא מגיש בקשה לביטול פסק דין כשגם אז איננו מפקיד רישיונו קודם הבקשה, והפקידו רק לאחר שבית המשפט הורה לו לעשות כן.
12. אשר לכן, לא ייתכן שנאשם שכזה יקבל יחס חיובי מבית המשפט. ניתן לו יומו, כמה וכמה פעמים והוא ביכר שלא להתייחס למערכת ולהתעלם ממנה. ממילא אין לו להלין אלא על עצמו, ואין כל מקום לבטל את גזר הדין.
13. יש לציין עוד כי מדובר במי שסירב להיבדק. הכלל הוא שמי שמסרב להיבדק, עונשו חמור ממי שהסכים להיבדק. זאת משתי סיבות עיקריות. ראשית, אם לא נחליט כן, הרי כל מי שנוהג בשכרות כבדה יעדיף לסרב להיבדק. לא ייתכן שמי שלא שיתף פעולה עם הרשויות ונמנע מבדיקה, ירוויח ממעשיו ויצא חוטא נשכר. שנית, יש לפעול לכך שהציבור ישתף פעולה ככל הניתן עם הבדיקה ולא ינסה להתחמק בתירוצים אלו ואחרים (וראו בעניין זה נימוקי המפורטיםבתיק 000630/07 מדינת ישראל נ. עידן ברינזר).
המסגרת החוקית ויישומה בענייננו
14. המסגרת החוקית בענייננו היא פשוטה וברורה. סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לדון אדם בהיעדר וקובע חזקה כי אם הוזמן ולא התייצב בבית המשפט יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו, וכי בית המשפט רשאי לדונו בהיעדר. ונביא בקצרה את נוסח הסעיף.