אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> לא הוכיחו כי מרכז חייהם בישראל ולא יזכו באזרחות מכוח נוהל "דוניה עאבד".

לא הוכיחו כי מרכז חייהם בישראל ולא יזכו באזרחות מכוח נוהל "דוניה עאבד".

תאריך פרסום : 30/11/2009 | גרסת הדפסה

בג"צ
בית המשפט העליון
3631-07
29/11/2009
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. א' גרוניס
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
1. נעימה מוחמד עבד אלרחמן תאופיק
2. שאדי מוחמד צאדק הרשה
3. לינדה מוחמד צאדק הרשה
4. לואי מוחמד צאדק הרשה
5. חאתם מוחמד צאדק הרשה
6. שאדיה מוחמד צאדק הרשה

עו"ד ותד סיף-אלדין
הנתבע:
1. שר הפנים
2. הלשכה האזורית למינהל אוכלוסין

עו"ד שירמן גלעד
פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.        בעתירה זו נתבקשנו להורות למשיב 1 להעניק לעותרים 2-6, ילדיה של עותרת 1, אזרחות ישראלית מכח חוק האזרחות, התשי"ב-1952.

2.        עותרת 1, נעימה מוחמד עבד אלרחמן תאופיק (להלן: נעימה), היא אזרחית ישראלית ילידת טירה. בשנת 1978 נישאה נעימה לפלסטיני תושב האזור ועברה להתגורר בכפרו. עותרים 2-6, ילדיהם המשותפים של נעימה ובעלה, נולדו כולם מחוץ לישראל. נעימה ביקשה לזכות במעמד של תושבת קבע באזור ולשם כך, ובהתאם למדיניות שנהגה בעבר במשרד הפנים, חויבה לחתום על מסמך בו היא מוותרת על אזרחותה הישראלית, וכך עשתה בשנת 1986.

           בשנת 1989 נפטר בעלה של נעימה. בעקבות כך היא שבה להתגורר בישראל, ובנובמבר 2000 הושבה לה אזרחותה. הליך זה בוצע מכוח הנוהל שהתקבל במשרד הפנים, ושעל יישומו הצהיר בבג"צ 2271/98 עאבד נ' שר הפנים, פ"ד נה(5) 778 (2001) (להלן: נוהל דוניה עאבד), ואשר נועד לתת מענה לנשים ישראליות שעזבו את המדינה ועקרו לשטחי האזור בעקבות נישואיהם לפלסטינים. כאמור, בזמנו דרש משרד הפנים מנשים אלו לוותר על אזרחותן הישראלית, אולם במקרים בהם פורק התא המשפחתי, לדוגמה בעקבות גירושין של בני הזוג, נקלעו הנשים למצב קשה מנשוא, כאשר נותרו מנותקות הן ממשפחות המוצא בישראל והן מבעליהן שבעקבותיהם הלכו לאזור. בנסיבות אלו נעתר שר הפנים, מטעמים הומניטאריים, להשיב לנשים את אזרחותן (בג"צ 7164/02 ג'וואמיס נ' שר הפנים,פ"ד נט(2) 232, 240 (2004). נוכח תכלית זו והרצון שלא להעמיד את האישה המבקשת לשוב לישראל במצב בו היא נאלצת להיקרע מילדיה, הוסיף נוהל דוניה עאבד וקבע, כי אזרחות ישראלית תוענק גם לילדים המתגוררים עמה, ובלשון המקור: "בהעדר מניעה ביטחונית, יירשמו הילדים כאזרחים ישראלים אם השתקעו בישראל. לצורך הוכחת השתקעותם בישראל יאושר לילדים בשלב ראשון מעמד א/5 לחצי שנה. בתום התקופה ייבדק מרכז חיים, ואם השתקעו בישראל יירשמו כאזרחים ישראליים... לילדים שלא השתקעו בישראל - לא תוקנה אזרחות ישראלית".

           נוהל דוניה עאבד הבחין אפוא בין האם לילדיה, כאשר לראשונה מושבת האזרחות באורח אוטומאטי, בעוד ילדיה נדרשים להוכיח כי השתקעו עם האם בישראל. המשיבים טענו בתגובתם, והדברים מקובלים עלינו, כי קיימת אפשרות שגם לאחר השבתה של האזרחות לאם ימשיכו ילדיה להתגורר באזור - לדוגמה כאשר האם ממשיכה לשהות עמם שם או כאשר הילדים בוחרים להתגורר עם אביהם או עם מי מבני משפחתו. זו הסיבה לדרישת הוכחתו של מרכז החיים עבור הילדים כפי שנקבע בנוהל.

           כאמור, בנובמבר 2000 הושבה לנעימה אזרחותה הישראלית, ובעקבות כך פנו שלושה מילדיה, עותרים 4-6, וביקשו להעניק גם להם מעמד דומה. מכוח נוהל דוניה עאבד ניתן לשלושה רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 שתוקפו לחצי שנה. מנגד, עותרים 2-3 כלל לא פנו למשרד הפנים אותה עת, וממילא לא ניתן להם מעמד כלשהו.

3.        בא כח העותרים לא התייחס לתחולת נוהל דוניה עאבד על שולחיו, הואיל והוא מבסס את עתירתם לאזרחות ישראלית על הוראת סעיף 4(א)(2)(ד) לחוק האזרחות, על פיו זכאי לאזרחות "מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים". בדיון שהתנהל בפנינו הדגיש בא-כח העותרים, כי ביום בו בוטלה אזרחותה של נעימה (4.5.86) כבר נולדו עותרים 2-5, ומכאן דעתו כי הואיל ואמם הנה אזרחית ישראל, זכאים לכך גם עותרים אלה.

4.        סעיף 10(ו) לחוק האזרחות, שעניינו ויתור על אזרחות, עוסק בהשלכות שיש לאקט זה על ילדיו הקטינים של המוותר, ובלשון המקור -

ביטול אזרחותו הישראלית של בגיר לפי סעיף זה מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין אם נתקיימו שניים אלה:

(1) ההורה השני ויתר גם הוא על אזרחותו הישראלית לפי סעיף זה או שהוא איננו אזרח ישראלי ואיננו תושב ישראל, או שהוא הסכים בכתב לכך שהויתור יחול אף על הקטין, או שההורה שויתר על אזרחותו רשאי להחזיק לבדו בקטין;

(2) הקטין איננו תושב ישראל או, אם היה הויתור לפי סעיף קטן (ב), נאמר בהודעה האמורה באותו סעיף קטן שרצון המודיע הוא שאף הקטין יחדל להיות תושב ישראל .

           להשלמת האמור נביא גם את סעיפים 10(ז) ו-(ח) העוסקים במקרים בהם אזרחותו של הקטין לא תתבטל, חרף האמור בסעיף 10(ו), הגם שהוראות אלה אינן רלוונטיות לעניינם של העותרים:

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), רשאי שר הפנים לקבוע, אם ראה סיבה מיוחדת המצדיקה זאת, שלא תתבטל אזרחותו הישראלית של קטין לפי הסעיף הקטן האמור.

(ח) מלאו לקטין שש עשרה שנים, לא תתבטל אזרחותו הישראלית לפי סעיף זה אלא אם הודיע הקטין בכתב לשר הפנים שהוא מסכים לביטול.

           בעניינם של עותרים 2-5 מתקיימים שני התנאים הקבועים בסעיף 10(ו). ראשית, אביהם לא היה מעולם אזרח או תושב ישראל, ועל כן די היה בויתור האזרחות על-ידי האם כדי לראותה כמי שויתרה גם על אזרחותם של ילדיה. שנית, העותרים לא נולדו בישראל, וביום בו ויתרה אמם על אזרחותה לא היו תושבי ישראל. המסקנה היא אפוא כי ביטול אזרחותה של נעימה, הביא לפקיעת זכאותם של ילדיה למעמד זה.

5.        בדיון שהתקיים בפנינו הזכיר בא כח העותרים, בשפה רפה, את האמור בסעיף 10(ג) לחוק האזרחות. בסעיף משנה זה נקבע כי "קטין שנולד מחוץ לישראל והוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה, רשאים הוריו להצהיר בכתב שהם מוותרים על אזרחותו, ובלבד שביום מתן ההצהרה ההורים והקטין לא היו תושבי ישראל". נוכח דברים אלה מבקש בא כח העותרים לטעון, כי ביטול אזרחותם של העותרים היה טעון הצהרה בכתב בה מודיעה נעימה על כך שהיא מוותרת על אזרחות ילדיה, והצהרה כזו מעולם לא ניתנה. אולם, חוששני כי גם הוראת סעיף 10(ג) אינה יכולה לסייע לעותרים, הואיל וסעיף זה מתייחס למקרה בו מודיעים ההורים על רצונם לוותר על אזרחות ילדיהם שעה שהם - ההורים - מבקשים להמשיך ולהחזיק בה. במקרה כזה, קובע החוק, נדרש ההורה להצהיר בכתב כי הוא מוותר על אזרחות ילדיו. דברים אלה מוצאים ביטוי גם בדברי ההסבר שליוו את תיקון מספר 4 לחוק האזרחות, בו נוספו ההוראות הנוגעות לויתור על אזרחות כפי שהן קיימות היום:

"סעיף 10 לחוק העיקרי, העוסק בויתור על אזרחות, איננו מאפשר להורים לוותר על אזרחותו הישראלית של ילדם הקטין באופן נפרד ובלתי תלוי באזרחותם הם. רק אם ההורים עצמם מצהירים על רצונם לוותר על אזרחותם הישראלית ושר הפנים מסכים לכך, או רק אם אחד ההורים הוא אזרח ישראלי ואזרחות זו מתבטלת בעקבות הצהרת ויתור שהגיש אותו הורה, מתבטלת בצמוד לכך (בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 10) גם האזרחות של ילדם הקטין.

נוכח תחולתו הבלתי מוגבלת עד כה של עקרון "דין הדם" כדרך לרכישת אזרחות ישראלית, אשר כתוצאה מכך הוענקה אזרחות ישראלית מכח לידה לילידי חוץ רבים בניגוד לרצון ההורים, ונוכח העובדה שגם לאחר הגבלת תחולתו של העקרון האמור תוענק, לפי סעיף 4(א)(2) החדש, אזרחות ישראלית מכוח לידה לילידי אזרחים ישראליים בין אם הוריהם חפצים בכך ובין אם לאו, יש צורך להעניק להורים אפשרות לוותר על אזרחותם הישראלית של ילדיהם הקטינים באופן בלתי תלוי באזרחותם הם" (הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 4), התש"ם-1979, ה"ח 1419 - ההדגשה הוספה).

           הנה כי כן, שבים אנו לנקודת המוצא - הוראותיו של נוהל דוניה עאבד, ולא סעיף 4 לחוק האזרחות, הן החולשות על עניינם של עותרים 2-6, ומהן נגזרת זכאותם לאזרחות. השאלה הניצבת לפתחנו היא באשר ליישומן של הוראות הנוהל על העותרים, שכן במסגרת עתירה זו לא הועלתה בפנינו כל טענה באשר לסבירותו או חוקיותו של הנוהל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ