לא הוכיח שהובטח לו כי הריהוט שרכש בנוי מעץ מלא, ולא יקבל פיצוי

בתאריך 12/3/2008 רכש התובע מהנתבעת פרטי ריהוט הכוללים: מזנון, ויטרינה, שולחן, וארון ספרים מדגם "מירה". לטענתו, בתצוגת החנות הוצגו הרהיטים ככאלו המיוצרים מעץ מלא. כך גם בכיתוב על הריהוט וכך גם בהסבר שקיבל מנציגי החנות. להוכחת טענת התובע כי הריהוט היה צריך להיות מיוצר מעץ מלא, הפנה התובע גם לקטלוג של הנתבעת כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט.

כשנה לאחר רכישת הריהוט, בעקבות נזקים שנגרמו לשולחן, לטענת התובע, התברר לו כי אינו מיוצר מעץ מלא, אלא מ-MDF. מנהל השירות של הנתבעת לא הכחיש זאת וכך גם התברר לתובע כי יתר המוצרים מיוצרים גם הם מ-MDF. מסיבה זו, הגיש תביעה בשל ההפרש בין הסכום ששילם עבור הריהוט, לבין שוויו של ריהוט מקביל העשוי מ-MDF. התביעה הועמדה על סך של 6,500 ש"ח, הגם שהתובע לא צירף לכתב התביעה את הקבלה שקיבל בעת התשלום עבור הריהוט. המסמך היחיד שצורף לכתב התביעה הוא תדפיס שלפיו ריהוט מדגם "מירה" מיוצר מעץ מלא, אשר הודפס על ידי התובע מאתר האינטרנט של הנתבעת.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הריהוט שנרכש על ידי התובע מיוצר מעץ מלא, וכי רק המשטחים מיוצרים מ-MDF. כך גם המשטח של השולחן עשוי מ-MDF ומצופה בפורניר מייפל הבנוי בתוך מסגרת שעשויה מעץ מלא. לדברי הנתבעת, משטח השולחן מיוצר כמתואר ולא מעץ מלא, מהטעם שעץ מלא עשוי להתעוות כתוצאה משינויי טמפרטורה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי גם ארון הספרים בנוי מגוף סנדוויץ מצופה פורניר מייפל וכי רק הדלתות עשויות מ-MDF מצופה בפורניר מייפל. עוד נטען בכתב ההגנה כי בכל מקרה האחריות למוצרים היא שנה מיום קבלתם וכי פניית התובע נעשתה שנה וחודשיים, לאחר מכן וכי הפגיעות בשולחן נגרמו מהשימוש בו בביתו של התובע.

בדיון חזר התובע על טענותיו בכתב התביעה וטען כי נציג המכירות שהופיע בהליך הגישור, אישר שהמוצרים עשויים מ-MDF ולטענת התובע, כ-90% מהמוצר מיוצר מ-MDF. כך גם לטענת אשתו של התובע, הגב' רבקה טביביאן, בעת שבאו לתקן את השולחן מטעם הנתבעת, נטען בפניהם שהשולחן מיוצר מ-MDF. פרט לאמירות אלו, לא הוכחה טענת התובעים כי מרבית רכיבי הריהוט עשוים מ-MDF ולא מעץ מלא.

נציג הנתבעת טען כי בטופס ההזמנה של הריהוט, אשר צורף לכתב ההגנה, הגם שראוי היה לצרפו לכתב התביעה, נאמר במפורש אלו מוצרים הוזמנו ובשום מקום לא נאמר שהם מיוצרים מעץ מלא. בכל מקרה, המוצרים מיוצרים בחלקם מעץ מלא כפי שפורט בכתב ההגנה. למרות העובדה שבעת פניית התובע, שהיתה ביום 5/4/2009, הסתיימה תקופת האחריות, נשלח נציג של הנתבעת לביתו של התובע, כדי לראות אם ניתן לסייע בעניין הפגמים שנפלו במוצרים. עוד טען נציג הנתבעת, כי טענת התובע הנסמכת על האמור באתר האינטרנט של הנתבעת, איננה רלוונטית מכיוון שאתר האינטרנט החל לפעול רק ביום 3/2/2009 כפי שעולה מהמסמך שהוגש על ידו (נ/1), בעוד שהריהוט נרכש ביום 12/3/2008.

מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח כי הובטח לו, בכתב או בעל פה, כי המוצרים בנויים כולם, על כל מרכיביהם, מעץ מלא, הרי שלא עלה בידו להוכיח את תביעתו. מנגד לא נסתרה טענת הנתבעת כי חלק ניכר מהריהוט, למעט משטחיו, עשויים מעץ מלא, וכך גם ארון הספרים בנוי ברובו מעץ סנדוויץ. ריהוט אשר בנוי מחומרים אלו, אפילו חלק ממשטחי הרהיטים עשויים מ-MDF, אכן אינו ריהוט זול והמחיר ששולם על ידי התובע עבור כל הריהוט בסך 8,800 ש"ח, כפי שעולה מטופס הזמנת הריהוט, הוא מחיר סביר לריהוט מסוג זה.

לאור האמור, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום א' בחשון, תש"ע (19 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים