פסק דין
1.התביעה היא תביעה שטרית והתובעת הגישה בה לביצוע שטר חוב שלטענתה, הנתבע חתם עליו.
לטענת התובעת, בא השטר להבטיח את חובו של הנתבע בגין אספקת דלקים ומוצרים אחרים שקיבל מהתובעת. לטענתה, נותר הנתבע חב סכום של 30,227 ₪ ובשל כך הוגש השטר לביצוע על סכום זה.
2.הנתבע, בהתנגדות שהגיש, הכחיש את חתימתו על השטר ובנוסף טען כי לא נותר חב דבר לתובעת מאחר שלטענתו שילם עבור כל הדלק והמוצרים שסופקו לו.
לטענת הנתבע, כל התשלומים בוצעו לידיו של מר דוד קרופיק, שהיה במועדים הרלוונטים מנהלה של התובעת, ומעולם לא נשמעה כלפיו טענה כלשהי בדבר חוב כביכול. לטענת הנתבע, רק לאחר שעזב מר קרופיק את עבודתו אצל התובעת, טענה לפתע התובעת כי נותרה יתרת חוב לנתבע.
3.הנתבע קיבל רשות להתגונן ואולם טענתו לפיה לא חתם על השטר נדחתה כבר בשלב ההתנגדות. לפיכך הועבר התיק לשמיעת ראיות לעניין טענת הנתבע לפיה אינו חייב חוב כלשהו לתובעת.
4.בעניין הזה נשמעו הראיות ביום 25/11/10 וכעת גם מונחים בפני סיכומי הצדדים שהוגשו בכתב.
5.אכן, כטענת התובעת בסיכומים מטעמה, מאחר שמדובר בתביעה שטרית הנטל על הנתבע להוכיח את גירסתו.
עם זאת, ושלא כטענת ב"כ התובעת – שוכנעתי כי הנתבע הרים את הנטל המוטל עליו.
6.הנתבע העיד כי הקשר עם התובעת נעשה באמצעות מר דוד קרופיק, שהיה מנהלה של התובעת, וכי לאורך כל ההתקשרות היה בקשר אך ורק עם מר דוד קרופיק. הנתבע טען כי את ההזמנות ביצע באמצעות מר קרופיק וגם את התשלומים עבור אותן הזמנות מסר לידיו של מר קרופיק, בין אם מדובר בתשלום באמצעות שיקים ובין באמצעות תשלום במזומן.
הנתבע טען גם כי לאורך כל תקופת ההתקשרות סיכם את מחירי הדלק ומוצריו עם מר קרופיק וקיבל ממנו הנחות שונות.
לטענתו, מעולם לא צבר חוב אצל התובעת ותמיד שילם עבור הדלק והמוצרים שקיבל בסמוך לאחר שקיבל אותם.
הנתבע אישר גם כי הסכומים בחשבוניות שקיבל היו לעיתים גבוהים מהסכומים שסוכמו בינו ובין מר קרופיק, ואולם לטענתו מר קרופיק אמר לו תמיד כי אין סיבה לדאגה וכי הוא, מר קרופיק, ידאג לעדכן את רישומי הנהלת החשבונות של התובעת בדבר המחירים הנכונים שסוכמו בין הנתבע ובין מר קרופיק.
7.עדותו של הנתבע לא נסתרה בחקירתו הנגדית, והנתבע הותיר רושם מהימן מאוד על דוכן העדים.
עדותו של הנתבע גם נתמכה בעדותו של מר קרופיק, שהעיד מטעמו, והיא נתמכה גם בעדותה של הגב' סויסה שהעידה מטעם התובעת.
8.מעדות שניים אלה מתברר כי טענת הנתבע, לפיה כל התקשרותו מול התובעת נעשתה באמצעות מר דוד קרופיק, היא טענה נכונה וגם הגב' סויסה אישרה טענה זו! (עמ' 19 שו' 6-7).
9.כך גם גירסת הנתבע בדבר היותו של מר דוד קרופיק מנהלה של התובעת, גם גירסה זו אושרה לא רק על ידי מר קורפיק אלא גם על ידי הגב' סויסה מטעם התובעת (עמ' 18 שו' 28 ו- 32).
10.מר קרופיק אף אישר את גירסת הנתבע, לפיה המחירים שסוכמו עם הנתבע שונים, ונמוכים יותר, מאלה שפורטו בחשבוניות שהוציאה הנתבעת, וכי הוא, מר קרופיק, הבטיח לנתבעת להסדיר עניין זה ברישומי הנהלת חשבונות של הנתבעת (עמ' 15 שו' 30 ועמ' 17 שו' 2, עמ' 18 שו' 5).
11.לנוכח עדות הנתבע שהותירה, כאמור, רושם מהימן מאוד ואף נתמכה בעדויות נוספות – עדותו של מר קרופיק ועדותה של הגב' סויסה, אני קובעת כי עלה בידי הנתבע להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח כי רישומי התובעת אינם נכונים במובן זה שהמחירים שסוכמו עם הנתבע שונים, והסכומים המופיעים לכן בחשבוניות, אינם משקפים נכון את הסכומים שסוכמו עם הנתבע.
12.די בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לגירסת התובעת כאילו חשבונות התובעת מהווים ראיה מכרעת לעניין החוב.