החלטה
החלטתי מיום 21/11/2011, בבקשת המבקשים להאריך את המועד להגשת התנגדות, הזמינה את תשובת המשיבה בתוך 20 ימים, כאשר למבקשים זכות מענה בתוך 7 ימים.
ביחס לעיכוב הליכים, נקבע בהחלטה, כי הפקדת עירבון בתיק ההוצל"פ, כאמור שם, תשכלל עיכוב הליכים וביטול הליכים, אף טרם מתן החלטה בבקשה זו.
עדיין לא ניתנה החלטה בבקשה וביום 05/12/2011 הוגשה בקשת המבקשים לעיכוב הליכים והחלטה מיום המחרת, הזמינה את תשובת המשיבה, אגב, שמירת זכות המענה, הכל כאמור שם.
ביחס לעיכוב ההליכים, נקבע, בהחלטה, כי בידי המבקשים הכוח לשכלל עיכוב הליכים כמותווה בהחלטה מיום 21/11/2011.
מכאן ואילך, נעשה שימוש לא נכון בהעברת התגובות והתשובות באופן שתשובתה האחת והיחידה של המשיבה, הוגשה ביום 24/12/2011, מבלי שניתן להיעתר בנקל תשובה לאיזו משתי הבקשות הוגשה, עיון בתשובה המחזיקה 9 עמודים מעלה, כי ככל הנראה התשובה עוסקת בשני הנושאים (עיכוב הליכי והארכת מועד) אם כי ההתייחסות להארכת המועד נטענת "למען הזהירות בלבד". המבקשים הגישו תשובה לתשובת המשיבה ביום 27/12/2011, אף כי לכל הנראה מתוכנה מתייחסת לשתי הסוגיות הנ"ל.
הארכת המועד:
נימוקי המבקשים מציינים, כי מדובר באיחור קל, לאור פגרות החגים וכי בידם טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה.
התצהיר (נעשה בידי מר אפרים סגל, סוכן מכירות של המשיבה) התומך בבקשה להארכת מועד כאמור בסעיף 1 שבו, עוסק בעניינים שונים ובסעיף 8, נוגע לראשונה בסוגיית הארכת המועד, שם מוצהר: "ביודעי שלשמואלי לא נותרה כל יתרת חובה, לקחתי על עצמי לפנות לזוכה ולבטל התביעה, והודעתי לו שאין צורך בהגשת התנגדות".
עוד מצהיר הסוכן, כי ניסיונותיו להביא לביטול התביעה לא צלחו ומכאן סבור הוא (סוכן המשיבה) כי הוא אשר גרם לאיחור בהגשת ההתנגדות.
המשיבה מציינת, כי אותו אפרים סגל, אינו סוכן המשיבה מזה זמן רב, המבקשים יודעים זאת היטב וכי פנייתם אליו, לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ לא נועדה, אלא להטעות את ביהמ"ש.
עוד מציינת התשובה, כי אכן פנו המבקשים אל ב"כ המשיבה, ביקשו וקיבלו העתק מכרטסת הנהלת חשבונות של המשיבה על מנת להשוותה עם כרטסת המבקשת 1.
המשיבה אכן שלחה לב"כ המבקשת העתק מכרטסת הנהלת חשבונות, ולאחר שבוצעה השוואה עם כרטסת המשיבה התברר, כי בכרטסת המבקשת 1 חסרה חשבונית ע"ס 22,050 ₪ וכן כי בוצעו זיכויים בלא הסכמת המשיבה ובלא חשבונית מס או זיכוי כמתחייב עפ"י הדין. שתי הכרטסות של המבקשת נספח א' ושל המשיבה נספח ב' וכן אותה חשבונית נספח ג' צורפו לתשובה.
תשובת המבקשים למענה המשיבה, מציינת, כי תשובת המשיבה מאשרת כי המבקשים פנו אליה לבירור העניין, כי היה טיפול רציני בתביעה וב"כ המשיבה שכח לציין שהמציא את המסמכים רק אחרי פניות רבות, לרבות מספר תזכורות ולאחר שחלף המועד להגשת התנגדות.
עוד מציינים המבקשים, כי תשובת המשיבה הוגשה בלא תצהיר ולכן צריך להתעלם מכל טענה עובדתית שעולה ממנה.
בולטת מהעדרה, בתשובת המבקשים, התייחסות כלשהי לנטען ע"י המשיבה בעניינו של סוכנה לשעבר. בין אם הטענה נסמכת בתצהיר ובין אם לאו, עדיין מן הראוי היה כי המבקשים אשר כל בקשתם להארכת מועד נסמכת על תצהירו של מי הנחזה להיות סוכן המכירות של המשיבה, דווקא, יתכבדו ויציינו בכתב התייחסות כלשהי לעמדת המשיבה המציינת, כי אכן היה סוכן שלה, אולם, מזה זמן רב אינו כזה.
לא מובנת כלל הדרך בה ביכרו המבקשים לסמוך בקשתם להארכת מועד, בתצהיר סוכן המשיבה ונמנעו מהגשת תצהיר מטעמם, אלא, הסתפקו בהפניה אל תצהיר ההתנגדות.
את האבחנה בין התצהיר הסומך את הבקשה להארכת מועד, לבין התצהיר הסומך את ההתנגדות, עשו המבקשים עצמם כעולה מהרישא של כל אחד מן התצהירים.
בעוד המשיבה מציגה בתשובתה הסבר לסכום הנתבע על ידה ברובו, בדמות אותה חשבונית החסרה בכרטסת המבקשת 1, לא מצאתי בכתבי המבקשים, הסבר מניח הדעת לכך, אלא אך התייחסות לעיתוי מסירת הכרטסת לידי בא-כוחה.
עיון בהתנגדות עצמה אינו יכול להסתיים בקביעה חד משמעית, כי אין בפי המבקשים, טענת הגנה כלשהי.