כתובה שנכתב בה סכום שהוא התאריך הלועזי של החתונה

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י"ט בטבת תשנ"ט (7.1.99) ומנישואים אלו נולדו להם שלושה ילדים קטינים.

הנתבע עזב את דירת הצדדים באוקטובר 2014 ובתאריך ח' בתמוז תשע"ו (14.7.16) הגיש תביעת גירושין.

בתאריך כ' בטבת תשע"ז (18.1.17) הגישה האישה תביעת כתובה. הסך הכתוב בכתובה הוא 711,999 ש"ח.

הצדדים התגרשו בתאריך ט"ז בשבט תשע"ז (12.2.17) לאחר שהאישה הסכימה לגירושין, בכפוף לדיון בתביעת כתובה לאחר סידור הגט.

לדברי האישה במשך שנות הנישואין תמכה בבעלה ועזרה לו, נשארה בבית בהחלטה משותפת כדי לגדל את הילדים בעוד שהנתבע התעלם ממנה והפנה לה כתף קרה.

הנתבע עזב את דירת המגורים המשותפת בהחלטה שקיבל לבדו ולמרות התנגדותה של התובעת שהפצירה בו להישאר או לפחות לגור ביחידת הדיור כדי לנסות לבחון את הפרידה. לדברי התובעת הסיבה לעזיבת דירת המגורים היא מערכת יחסים שניהל הנתבע עם אישה אחרת ולדבריה מקשר זה אף נולד לו ילד מחוץ לנישואין.

עוד טענה שהנתבע ניצל את מצבו הנפשי של הקטין, [י'], הסית אותו כנגד אמו ושכנע אותו לעזוב עמו וזאת בניגוד לרצונה. הגדיל הנתבע לעשות, ניצל ויכוח שאירע בין התובעת לבת הצדדים [ר'] ועודד את האחרונה למרוד באמה לעבור אליו. מדובר במהלך הרסני שפגע בראש ובראשונה בקטינה שנשרה מהלימודים התנתקה מחבריה וחברה לקבוצת ילדים בסיכון.

כיום הקטינה מנצלת את הקרע בין הצדדים ועוברת מאחד לשני לפי הנוחות שלה.

סוף דבר לדברי האישה ובאת כוחה, הנתבע גרם לפירוד בין הצדדים, עזב את דירת הצדדים ועבר להתגורר עם המאהבת ובדרך הרס כל חלקה טובה במשפחה. הנתבעת בלית ברירה הסכימה לגירושין ומשכך הנתבעת זכאית לכתובתה עיקר ותוספת.

לטענת הבעל במשך שנות הנישואין סבל מהתנהגות רודנית ושתלטנית של אשתו שפגעה בו והשפילה אותו. השיא היה כאשר הבן [י'] סבל, 'התפרק' ואיבד את החשק לחיות, עבר ממסגרת חינוכית אחת לשנייה ובבית גברו החיכוכים בין הילדים לבין אמם, ובעקבות זאת בין הקטין [י'] לבין אחותו, והאב, לדבריו, נאלץ לגשר בין הצדדים עד אשר האם מאסה במצב שיצרה ובקשה שהאב יעזוב עם הקטין את הבית המשותף והאב כך עשה.

ההליכים המשפטיים בענייני הרכוש הילדים והמזונות התנהלו בבית המשפט, ובית הדין רק רואה לנכון לציין בהקשר חיוב הכתובה, שבחוות דעת האקטואר הבעל חויב להעביר לאישה סך של 20,347 ש"ח.

בבית הדין כאמור התנהלו התביעות לגירושין ולכתובה.

בתאריך ט"ז בשבט תשע"ז (12.2.17) כאשר זומנו הצדדים לדיון בסידור הגט, הסכימו הצדדים לבדיקת פוליגרף לבירור השאלות בכל העניינים העומדים על הפרק.

הצדדים הגישו לבית הדין שאלות לבדיקת פוליגרף, בית הדין עבר על השאלות ונתן החלטה בעניין.  

הצדדים נבדקו בפוליגרף.

בבדיקה נמצא שהאישה דוברת אמת במה שטענה שלא היא יזמה את עזיבת הבעל את הבית, וכן שלא בגדה בבעלה במהלך חיי הנישואין.

לעומת זאת האיש נמצא דובר שקר במה שאמר שהאישה אמרה לו לעזוב את הבית, אך נמצא דובר אמת במה שאמר שלא קיים יחסי מין עם אישה אחרת ושאין לו ילד מחוץ לנישואין.

בדיון שנערך בין הצדדים ביום כ' בסיון תשע"ז (14.6.17) בעניין בדיקת הפוליגרף נחקר מר מרדכי גזית שערך את בדיקת הפוליגרף לצדדים. באת כוח האיש טענה ששאלת בית הדין האם האישה אמרה לאיש קח את הבן שלך וצא מהבית שלי לא נשאלה על ידי החוקר ובכך הכשיל את הבדיקה.