כתובה ופיצויי גירושין

לפנינו תביעת האשה לתשלום כתובה ופיצויים.

הצדדים נשואים כדמו"י מיום 11/3/99 מנישואין אלו נולדו לצדדים ארבעה ילדים. למעשה הצדדים פרודים לסירוגין כבר משנת 2006.

תביעה זו החלה בעצם בתביעת הבעל לגירושין באפריל 2008. בתאריך 28/4/2008 התקיים דיון בתביעת הבעל לגירושין בו טען הבעל שהצדדים פרודים כבר שנתיים ומבקש להתגרש. במהלך הדיון התברר שיש לבעל אשה אחרת ואף נולד לו ילד ממנה. האשה הסכימה להתגרש אלא שעמדה על זכיותיה לקבלת כתובה ופיצויים. בהחלטת בית הדין נכתב:

"מן הדין היה לדחות את תביעת הבעל לגירושין היות והבעל חי עם אשה אחרת ואף יש לו ילד משותף מאותה אשה. אולם מאחר והאשה רוצה להתגרש הרי שיש לקבל עקרונית את עמדת האשה. על הבעל וב"כ להעביר תוך 7 ימים הצעה הולמת להסכם גירושין."

בתאריך 7/6/10 הגישה ב"כ האשה תביעת לגירושין וכתובה בו טוענת שהבעל חי עם אשה אחרת ואף נודע לה שנולד לו ילד נוסף ממנה.

בתאריך 15/2/12 ולאחר מספר דחיות התקיים דיון בתביעת האשה לגירושין ולכתובה. לטענת ב"כ האשה, הצדדים פרודים כבר שש שנים, הבעל חי עם אשה אחרת ואף נולדו לו ממנה שני ילדים, ולכן תובעים כתובה ופיצויים. הבעל הסכים להתגרש. המשך הדיון סבב על תביעת הכתובה והפיצוי.

במהלך הדיון התברר ששווי הדירה כפי השמאות 360,000 ש"ח אולם יש משכנתא על הדירה בסך 210,000 ש"ח כולל פיגורים. סך הכתובה 43,200 ש"ח.

ב"כ הבעל הציע שהבעל יעביר את חלקו בדירה ע"ש האשה וזה תמורת תשלום כולל עבור כל התביעות - כתובה ופיצויים - והאשה תמשיך בתשלומי המשכנתא. ב"כ האשה התנגדה. לדבריה יש להעביר את חלקו של הבעל בדירה ע"ש האשה תמורת כתובה ופיצויים אך על הבעל להמשיך ולשאת במחצית תשלומי המשכנתא תמורת מדור עבור הילדים. עוד טענה שיש לחייב את הבעל בכתובה עם הצמדה וכן בתוספת כתובה. בית הדין הורה לצדדים להגיש סיכומים, והצדדים אכן הגישו סיכומים.

טענות האשה

בסיכומים טוענת ב"כ האשה שלבעל דין "רועה זונות", הואיל והמשבר בחיי הנישואין נוצר בעיקר בשל בגידתו של הבעל שחי עם אשה אחרת ואף נולדו לו שני ילדים ממנה.

מפנה לשו"ע אה"ע סי' קנד' סעי' א': "מי שהוא רועה זונות ואשתו קובלת עליו, אם יש עדויות או שהודה י"א שכופין אותו להוציא וליתן כתובה". זאת ע"פ הפסוק במשלי (כט, ג) רועה זונות יאבד הון. ולכן תובעת עיקר כתובה תוספת כתובה הצמדה ופיצוי.

לגבי עיקר כתובה, מאתיים זוז, מפנה ב"כ האשה לחוברת אורייתא תשנ"ו, למאמר של הרב אליהו בר שלום שכתב בשם האגרות משה שמאתיים זוז לבתולה אינו שווי מינימאלי אלא הוא שווי מזונות לשנה אחת. על כך יש להוסיף תוספת הכתובה בשווי בסך 43,200 ש"ח כפי שנכתב בכתובה.

עוד תובעת להצמיד את תוספת הכתובה למדד יוקר המחיה ושוויה 56,441.52 נכון להיום.

עוד מבקשת פיצוי עבור עוגמת הנפש שעשה הבעל לאשה.

בהתיחסות להצעת ב"כ הבעל להעביר את חלקו של הבעל בדירה ע"ש האשה והאשה תמשיך בתשלומי המשכנתא ובזה לסלק את כל התביעות, כותבת ב"כ האשה שעקרונית הם מקבלים את הצעת ב"כ הבעל להעביר את חלקו של הבעל בדירה ע"ש האשה, וזו בתמורה לתשלום כתובה ופיצוי, אבל בקשר לתשלומי המשכנתא הואיל והבעל חייב במזונות הילדים הרי שעליו להמשיך במחצית תשלומי המשכנתא עבור המדור.

טענות הבעל

בסיכומי ב"כ הבעל טוען ב"כ הבעל שהבעל עזב את הבית לאחר שהאשה התעללה בו תקופה ממושכת.

בהתייחסות לתביעת האשה לעיקר כתובה כמזונות לשנה וכן בתביעה להצמדה ליוקר המחיה של תוספת כתובה בסך 43,200 ש"ח ובהצמדה 56,441.52 ש"ח, טוען ב"כ הבעל כי דין תביעה זו להידחות, ומפנה לכמה פסקי דין של בתי הדין השונים ובית הדין הגדול שאין להצמיד כתובה למדד יוקר המחיה וכן עיקר כתובה הוא ערכו המינימאלי ולא פרנסה כדי שנה.

לגבי תביעת הכתובה ופיצוי הרי הציע שכנגד זה יעביר את חלקו בדירה ע"ש האשה ובזה יסלק את כל התביעות והאשה תמשיך בתשלומי המשכנתא.