כתב אישום נגד חברת קסטרו בגין הטעית צרכנים לא בוטל מחמת הגנה מן הצדק

ב- 11.03.07 הגישה  עו"ד טלי קינן (להלן: " התובעת") ממשרד התעשייה מסחר ותעסוקה (להלן: " משרד התמ"ת") כתב אישום ובו ארבעה אישומים (להלן: " כתב האישום") בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: " החוק"). כתב האישום הוגש נגד חברת קסטרו שיווק 1985 בע"מ (להלן: " קסטרו" או " נאשמת 1"), חברת קסטרו מודל בע"מ (להלן: " קסטרו מודל" או " נאשמת 2"), נגד מר גבריאל רוטר, וגב' אורית בן עמי.

ישיבת ההקראה נקבעה ל- 24.06.07. בישיבה זו הותר לב"כ הנאשמים, עורכי הדין גיא וגרוסמן (להלן: " הסנגורים") לא להשיב לעובדות כתב האישום, ולאפשר להם לפנות ליועמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים, בין היתר בהתחשב בטענותיהם המקדמיות. הדיון נדחה מפעם לפעם, עד שביום 31.12.07 חוייבו הסנגורים להגיש לבית משפט זה טענות מקדמיות בכתב, כשלתובעת נשמרה הזכות להשיב בכתב, אם תבחר לעשות כן.

בין לבין, ב- 16.10.07, הגישה התובעת כתב אישום מתוקן נגד כל הנאשמים ובו ארבעה אישומים נוספים, בגין עבירות, שהתגבשו לאחר הגשת כתב האישום. העבירות הנוספות זהות במהותן לעבירות שבאישום הרביעי (להלן: " כתב האישום המתוקן").

לנאשמים מיוחסות עבירות כדלקמן: הצגת טובין למכירה מבלי שהמחיר הוצמד להם ו/או לאריזתם, רישום מחירים במט"ח ובמטבע ישראלי, הפחתת מחירים במסגרת מכירה מיוחדת ללא ציון התקופה שבה היה תקף המחיר הקודם (הגבוה יותר). בגין אלה מואשמים הנאשמים בהטעיית צרכנים בעניין מהותי בעסקה, שבוצע במעשה או במחדל, עבירה לפי סעיף 2 לחוק, בנוסף לכך מואשמים הנאשמים בביצוע עבירות לפי סעיפים 15(א), 17ב(ב)(1), 17ב(א) ביחד עם סעיף 23 לחוק ובעבירה על תקנה 6 לתקנות הגנת הצרכן (מכירות מיוחדות), תשמ"ג-1983 (להלן: " תקנות מכירות מיוחדות").

מכתב האישום המתוקן עולה כדלקמן:

1. הנאשמות 1 ו-2, חברות בע"מ, בעלות רשת חנויות למכירת מוצרי אופנה ביניהם ביגוד, הנעלה ואביזרים נלווים.
2. מר גבריאל רוטר הוא מנהלן של שתי החברות (להלן: " נאשם 3 או "המנהל"). גב' אורית בן עמי מנהלת חנות בפתח תקווה שבבעלות נאשמת 2 (להלן: " נאשמת 4").
3. במהלך עסקיהן נוהגות החברות להוזיל מידי פעם את מחירי מוצריהן ולפרסם מחירים מוזלים ו/או אחוזי הנחות. על פי כתב האישום, פרסום ההנחות נעשה באופן מטעה (אישום ראשון ושני), ומבלי שצויין כמה זמן עמד בתוקפו מחירו ההתחלתי של המוצר לפני שהוצע למכירה בהנחה (אישום שני).
4. מחירי המוצרים נכתבו בשקלים ובמט"ח (אישום שלישי).
5. לא לכל פריט הוצמד תג מחיר, ובמקרים רבים הוצב המחיר ליד המוצר (אישומים ארבע עד שמונה).

התביעה טוענת שעל פי חוק, חייבים הנאשמים ברישום מחירים בשקלים בלבד, בהצמדת תג מחיר על כל פריט או על אריזתו, ובמכירות בהנחה עליהם לפרסם את התקופה שבה עמד בתוקפו מחירו ההתחלתי של המוצר אלא אם כן חלפו 21 יום.

לטענת הסנגורים יש למחוק את כתב האישום בגין משקלן המצטבר של טענות מקדמיות כדלקמן:

1. הגנה מן הצדק - הטענה מתייחסת למירב אם לא לכלל האישומים שבכתב האישום המתוקן, ונפקותה בשלושה היבטים עיקריים:

                     א.         הגנה מן הצדק בשל פעולת אכיפה בררנית - ממוקדמת נגד הנאשמים, שמגיעה עד כדי רדיפה.

                      ב.         הגנה מן הצדק בשל פגיעה בעקרון החוקיות (אישום שני).

                      ג.          הגנה מן בצדק בשל מצג שווא (אישום שלישי).

2. זוטי דברים וחוסר עניין לציבור (כל האישומים למעט הראשון).