א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שילה) מיום 18.9.08 בתיק עמ"ש 603-09-07 בה הורה על ביטול פסק דין שנתן ביום 9.3.08.
רקע
ב. הצדדים - בעלי זכויות בדירת מגורים - התגרשו בשנת 1989. בשנת 2007 דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעת המבקש לפירוק השיתוף בדירה. במסגרת הדיון בערעור הסכימו הצדדים לפנות לגישור. ביום 28.11.07 התקיימה ישיבת גישור והושגו הסכמות שנרשמו בכתב יד ונחתמו על ידי הצדדים, באי כוחם והמגשר (להלן ההסכמות). ביום 21.1.08 התקיים דיון בבית המשפט, בו טען המבקש, כי נחתם "הסכם גישור" שהמשיבה מבקשת להפר. המשיבה טענה, כי היא אינה יכולה לעמוד בתנאים שסוכמו ושהליך הגישור לא נסתיים. בית המשפט הורה למגשר להגיש הודעה בדבר מצב הגישור.
ג. ביום 28.2.08 התקיימה ישיבת גישור נוספת - בה עמד המבקש על קיום ההסכמות. ביום 4.3.08 הגיש המבקש "הודעה לבית המשפט" - במסגרתה הוגשו ההסכמות החתומות, נמסר כי המשיבה מתנערת מהן ודווח כי בישיבת הגישור השניה לא הושגה הסכמה אחרת. כן התבקש מתן תוקף של פסק דין להסכמות, וכך נעשה בפסק דין מיום 9.3.08 (להלן פסק הדין). יצוין, כי באותו יום (9.3.08) הגיש המגשר הודעה מטעמו, בה הודיע על החזרת התיק בהעדר הסכמה. ביום 13.3.08 הגיש המבקש בקשה לחתימת פסיקתא על יסוד פסק הדין. התבקשה תגובת המשיבה - וזו טענה, כי ההסכמות לא השתכללו לכדי הסכם מחייב, וביקשה כי יבוטל פסק הדין והתיק יקבע לשמיעה. התבקשה תגובת המגשר - וזה הודיע (ביום 6.4.08), כי ביום 28.11.07 אכן הושגו הסכמות, אך כיון שהיו חסרים פרטים סוכם כי אלה יושלמו על בסיס ההסכם, שלאחר הדפסתו יוגש לאישור בית המשפט. מסיבה זו לא הגיש המגשר את ההסכם לאישור בית המשפט. עוד נמסר:
"לאור העובדה כי הסתבר למגשר כי אחד הצדדים מבקש לחזור בו משהוסכם סוכם ונחתםבמסגרת הליך הגישור, קיים המגשר פגישת גישור נוספת... במסגרתה מסר המגשר עותק מההסכם החתום לכל אחד מהצדדים והשיב את התיק לידיו האמונות של בית המשפט" (ההדגשה הוספה - א"ר).
החלטת בית המשפט המחוזי
ד. ביום 18.9.08 קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המשיבה, ביטל את פסק הדין וקבע את התיק לשמיעה. נקבע, כי ההסכמות שהועלו על הכתב אינן "הסדר גישור", כיון שאין הן מכילות "את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך" (תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג - 1993; להלן תקנות הגישור). עוד הוזכר כי תקנה 9(ב) קובעת:
"נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו".
והוטעם, כי את ההסכם צריך להגיש המגשר (ולא מי מהצדדים), וככל שמתבקש מתן תוקף של פסק דין - טעון הדבר הסכמת כל הצדדים ("ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור... יצרף המגשר"). עוד נקבע, כי אילו היו ההסכמות "הסדר גישור" מחייב - היה המגשר מגישו "בהקדם האפשרי" ולא כך נעשה. סופו של יום, נקבע כי מדובר בנסיון "'לחטוף' פסק דין בלי ליידע את המבקשת" (עמ' 6).
טענות הצדדים
ה. כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנינו, הכתובה בכשרון - בה נטען הן במישור הקונקרטי והן במישור העקרוני. במישור הקונקרטי נטען (בין היתר), כי המבקש לא ניסה "לחטוף פסק דין" - הוא יידע את בית המשפט על התנגדות המשיבה, והמציא לה העתק מהודעותיו. נטען, כי לא הוגשה בקשה מתאימה לביטול פסק הדין, כי נימוקי בית המשפט קמא לא נטענו על ידי המבקשת - ובכל מקרה, שאין זו הדרך לתקוף פסק דין (לרבות במקרים של אישור הסדרי גישור). עוד נטען, כי ההסכמות היו "הסדר גישור" מחייב וחתום על ידי הצדדים באי כוחם והמגשר - ושהוא לא הודפס "בהיעדר שירותי משרד". נטען, כי ההסכם ממצה את טענות הצדדים (וככזה עומד בדרישת תקנה 9(א) הנזכרת) - ושגם המגשר (בהודעותיו השונות) התייחס לקיומו של הסכם ולהתנערות המבקשת. עוד נטען, כי המבקש הסתמך על ההסכם המאושר - ונקט צעדים מעשיים לגיוס הכספים לצורך ביצועו, לרבות משכון דירת הוריו הקשישים. ולבסוף, נטען כי בית המשפט לא היה קשוב לטענות המבקש, ולא התאפשר לו להציג טיעונים אלה בטרם בוטל פסק הדין.
ו. במישור העקרוני נטען, כי הליך גישור הוא הליך של משא ומתן לקראת כריתת הסכם (ת"א (מחוזי חיפה) 968/01 פרח נ' אנגל מרכזי מסחר בע"מ (לא פורסם) פסקה 10; להלן עניין פרח) - הכפוף לדיני החוזים, לרבות לסעיפי תום הלב ואפשרויות הביטול. כן נטען, כי בהליכי גישור - במובחן מבוררות והליכים בפני בית משפט - עומדים הצדדים ברשות עצמם ונושאים באחריות למעשיהם; פסיקה הפוטרת מאחריות זו, כך נטען, חותרת תחת אושיות ההליך. נטען, כי במקרה שלפנינו, התנערות המבקשת מההסכמות עליהן חתמה עולה כדי חוסר תום לב. עוד נטען, כי לבקשות לביטול "הסדר גישור" יש להתייחס בקפדנות - בדומה לבקשות לביטול פסקי דין המיוסדים על הסכמי פשרה (רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577; ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס, פ"ד נא(1) 577), וזאת על מנת שלא לפגוע בעקרון הסופיות.
ז. בתגובתה (מיום 23.12.08) טוענת המשיבה (בין היתר), כי פסק הדין הושג במחטף, כי ההסכמות לא נשתכללו לכדי "הסדר גישור" וכי לא בכדי נמנע המגשר מהגשתו. נטען, כי הסכמת המשיב לפגישת גישור נוספת תומכת בטענה, כי ההסכמות שגובשו בפגישה הראשונה לא היו סופיות. המשיבה חוזרת על קביעות בית המשפט קמא, מתייחסת לתוצאה הבלתי צודקת - לשיטתה - אם יאכפו ההסכמות, וטוענת לחוסר תום לב מצד המבקש.
הכרעה
ח. לאחר העיון, ולא ללא התלבטות, אין בידי להיעתר לבקשה. זאת, אף שהשאלות המשפטיות בדבר מעמדן של הסכמות שהושגו במהלך פגישות הגישור, והמשטר המשפטי החל על משא ומתן במסגרת זו הן שאלות בנות עניין - העתידות, מן הסתם, להידון עם העליה בפנייה להליכי גישור (ראו לאחרונה תקנות סדר הדין האזרחי (הוראת שעה), תשס"ח - 2007 (קובץ תקנות6620) שעניינן "פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום - א"ר) לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור"). ברם, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים שחשיבות ההכרעה בהם לעיצומם חורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123) - ואין נידון דידן, כפי שיובהר לקמן, בא בכלל אלה. בסופו של יום ענייננו קם ונופל על הכרעה עובדתית, וככזה תחום לנסיבותיו. עוד יש לזכור, כי מדובר בהחלטת ביניים בהליך תלוי ועומד, וזכויות הצדדים טרם הוכרעו - בכגון אלה רשות לערעור נוסף ניתנת אך במשורה מטעמים טובים של מדיניות משפטית השואפת לייעול ההליך (רע"א 6552/07 ש. דורפברגר בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל (לא פורסם); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES (לא פורסם); ראו והשוו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שניה תשס"ח) סעיף 185 בעמ' 214; השוו עוד סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984 בעקבות תיקון 52 מיום 27.6.08).
על הגישור
ט. במהות, הליך של גישור הוא הליך של משא ומתן, שמטרתו הגעה להסדר המוסכם על הצדדים לסכסוך. שני יסודות אלה - משא ומתן והסכמה - נלמדים מההגדרות בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט:
"'גישור' - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה...
'מגשר' - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה... בדרך של ניהול משא ומתן חופשי" (ההדגשות הוספו - א"ר).