כהן ואח' נ' בלומנבלט ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המבקשות לסילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת הערעור מחמת איחור בהגשתו והכל כפי שיפורט להלן.

3.הערעור הוגש על פסק דין מיום 17.4.11 שניתן על ידי בית המשפט השלום.

המבקשים טוענים כי ביום 20.4.11 המציאו עותק מפסק הדין לב"כ המשיבים (המערערים) באמצעות הפקסימיליה וקבלתו אושרה טלפונית על ידי משרד ב"כ המשיבים. כן נטען כי לאחר משלוח הפקס (לא צוין מועד) נערכה שיחת טלפון בין משרדי ב"כ הצדדים בה נמסר לב"כ המבקשים כי ב"כ המשיבים מצוי בחופשה וכי יטפל בעניין עם שובו.

במקביל, ביום 21.4.11, כך טוענים המבקשים, נשלח עותק פסק הדין אל המשיבים בדואר רשום אולם אישור המסירה חזר למשרד ב"כ בציון "לא נדרש". בדיעבד נודע למבקשים כי ב"כ המשיבים שינה מענו ולא הודיע על כך לבית המשפט כנדרש. משכך ועל בסיס תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי – תשמ"ד-1984 ובשים לב לכך שבמסגרת ההליכים בבית המשפט קמא, לא עידכן ב"כ המשיבים את בית המשפט כי שינה את מענו הרי שיש לראות את יום 20.4.11 כמועד בו הומצא פסק הדין למשיבים והמסקנה היא כי הערעור הוגש באיחור ניכר ולאחר חלוף המועד האחרון להגשתו.

לבקשה צורף, בין היתר, תצהיר ב"כ המבקשות.

3.מנגד טוענים המשיבים כי פסק הדין נתקבל במשרדם מבית המשפט לכתובת המעודכנת של משרדי ב"כ המשיבים כפי שעודכנה בבית המשפט. אשר לטענה לענין משלוח פסק הדין באמצעות הפקסימיליה נאמר כי בשיחה עם מזכירת ב"כ המבקשים מסר ב"כ המשיבים כי לא קיבל דבר בפקס וכי הוא יעדר מהמשרד עקב חופשה. עוד נטען כי יתכן שהפקס לא התקבל אצל ב"כ המשיבים מאחר שבאותה תקופה הוחלף מכשיר פקס אחד באחר עקב תקלות מרובות.

4.בתשובה לתגובת המשיבים נטען כי התגובה לא נתמכה בתצהיר וכי ממילא לא הצביעו המשיבים על 'טעם מיוחד' להארכת המועד להגשת הערעור.

5.כאמור, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת הערעור מחמת איחור בהגשתו.

תחילה לציין כי לבקשה צורף אישור משלוח פקס בן 10 עמודים וכן נכתב על גבי האישור בכתב יד "10 ה"ה – שימי". כמו כן, הבקשה נתמכה בתצהיר מזכירת ב"כ המבקשות בו הצהירה כי פסק הדין נשלח בפקס למשרד ב"כ המשיבים וכי לאחר משלוח הפקס יצרה המזכירה קשר טלפוני עם משרד ב"כ המשיבים ושוחחה עם אדם בשם 'שימי' שאישר קבלת הפקס.

המשיבים לא הכחישו את שיחת הטלפון עם מזכירת ב"כ המבקשים אלא שטענו כי תוכן השיחה היה שונה ולגרסתם מסרו לה שלא קיבלו כל פקס; יאמר כי טענה זו לא נתמכה בתצהיר המשיבים והיא אף נטענת באופן שאינו מתיישב עם אישור הפקס שצורף לבקשה. זאת ועוד, המשיבים לא הכחישו את שיחת טלפון בין באי כוח הצדדים כשלטענת המבקשים באותה שיחה ציין ב"כ המשיבים כי יטפל בעניין עם שובו מחופשת הפסח.

בשים לב לאמור לעיל ולעובדה שבקשת המבקשות נתמכה בתצהיר ואסמכתאות נוספות כמפורט לעיל לעומת תגובת המשיבים שלא נתמכה במאום, אני קובעת כי פסק הדין הומצא לב"כ המשיבים באמצעות הפקסימיליה ויש לראות זאת כהמצאה כדין בהתאם לתקנה 497א לתקנות.

ההמצאה באמצעות הפקס היתה במהלך הפסח ביום 20.4.11 ומאחר שפגרת בית המשפט נמשכה עד ליום 26.4.11 הרי יש למנות את המועד מאותו יום ומשכך, המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 9.6.11 – אך הערעור הוגש רק ביום 23.6.11 ומשכך הוגש באיחור.

6.בהתאם לתקנה 528 לתקנות נדרש 'טעם מיוחד' להארכת מועד להגשת הבקשה שכן המועד להגשת ערעור ובקשות רשות ערעור קבוע 'בחיקוק' וכלשון התקנה "נקבע המועד הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

משקבעתי כי היה איחור בהגשת הערעור הרי שהיה על המשיבים להציג 'טעם מיוחד' להארכת המועד כנדרש בדין; כל טעם מיוחד לא הוצג!.אעיר, כי הביטוי 'טעם מיוחד' איננו ביטוי סתמי אלא מבטא את ההכרח להטעים טעמים של ממש לאיחור במועד שנקבע בחיקוק, וטענת המשיבים לפיה יתכן שהפקס לא התקבל בשל תקלה במכשיר לא רק שאינה נתמכת במאום ואינה מתיישבת עם המסמכים שעמדו בפני בדבר אישור המסירה אלא שאף אין היא מתיישבת עם מטרת התקנה.

עוד לציין כי גם לשיטת המשיבים התקיימה שיחה עם משרד המבקשים במועד שבו נשלח הפקס, וגם אם כדבריהם 'לא קבלו מאומה בפקס' אני סבורה כי המשיבים לא היו יכולים 'לעצום עיניים' מלעקוב אחר פשר 'הפקס שלא הגיע' בעיקר כשנערכה שיחת טלפון בענין זה, ובהחלט אני סבורה כי מועד – מועד משלוח הפקס, הוא תחילת מניין הימים.

7.         מעבר לצורך אציין כי גם מבחינת סיכויי ההליך לא מצאתי טעם להעתר לבקשה; מעיון בהודעת הערעור עולה כי עיקר טענות המשיבים (המערערים שם) הוא בסוגיית קביעות בית המשפט קמא המבוססות על עדויות שנשמעו בפניו ועל ראיות שעמדו בפניו. כך למשל נטען כי בית המשפט קמא טעה משלא קיבל את דברי העדה לאה כהן, כי טעה משקבע כי עדותה של זו אינה מהימנה וכי טעה בהתייחסותו למסמכים כאלו ואחרים שהוצגו בפניו – בטענות מעין אלה – אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן.

8.לציין כי לאחר סיום כתיבת ההחלטה דנא ובטרם חתמתי עליה, נסרקה היום לתיק בית המשפט "תשובה נוספת לבקשת מחיקה של הערעור", על אף שלא נתבקשו לעשות כך ממילא לא ביקשו רשות לכך שהרי תשובה נוספת זו היא בניגוד לסדרי הדין, ונעשתה חרף העובדה שהמשיבים מיצו את זכות התשובה שלהם במסגרת תגובתם הקודמת. ובכל זאת, והגם שהוגשה שלא בהתאם לדין וללא רשות, עיינתי בה וממילא לא מצאתי כי יש בה לשנות מהחלטתי. ועוד להעיר כי באותה תשובה צוין שצורף אליה תצהיר, אלא שלא כך נעשה ולתשובה לא צורף דבר.