כהן ואח' נ' אילוז

החלטה

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

דורית פיינשטיין, שופטת

פסק דין

פסק הדין ניתן לאחר צאת הצדדים מהאולם.

1.בפני תביעה לפיצוי בסך 20,000 ₪ בשם כל דיירי הבניין, בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מעבודת איטום של הנתבע.

2.התובעים טוענים כי התקשרו עם הנתבע לצורך ביצוע עבודת איטום בחלק משטח הגג ושילמו סך של 12,000 ₪.

3.לטענתם האיטום לא התבצע כראוי וכתוצאה מכך הדירה בקומה העליונה סובלת מנזילות ורטיבות.

4.הנתבע טען כי ביצע עבודות זיפות שכללו הנחת יריעות ובדיקת הצפה, רק בחלק מהגג וזאת על פי דרישת דיירי הבית לא לבצע איטום בחלק המרוצף של הגג. לטענת הנתבע הרטיבות נגרמת כתוצאה מבעיה בחלק המרוצף של הגג ולא מהחלק שבו טיפל במהלך עבודתו.

5.לטענת הנתבע כאשר פנו אליו הדיירים וטענו שיש נזילות, ביצע איטום נוסף אף שלא היה בו צורך כלל לשיטתו.

6.בדיון הראשון הסכימו הצדדים למינוי מומחה, וביהמ"ש מינה כמומחה מטעמו את מר גרשון פולג (מהנדס), וזאת באמצעות מכון התקנים.

7.המומחה קבע בחוות דעתו כי יש כמה מוקדי רטיבות בדירה של התובעים, כתוצאה מבעיות ניקוז ואיטום בגג.

8.על פי האמור בחוות הדעת הנתבע ביצע עבודה בהיקף מוגזם מבלי שבחן את המקור לרטיבות או מבלי שהציע פיתרון הולם לבעיית הרטיבות, ועל כן המליץ המומחה על תיקון של האיטום והניקוז בעלות כוללת של 6,000 ₪. יודגש כי המומחה לא ייחס את כל הנזילות לבעייה באיטום שביצע הנתבע, אך כן קבע כי הנתבע ביצע איטום מיותר (וגבה בגינו תשלום מיותר) ואף קבע שהאיטום שהנתבע ביצע לא פתר את הבעיה שעמדה בפניו.

9.בדיון שהתקיים בפניי היום, טען הנתבע כי הוא לא בדק את הרטיבות לפני שביצע את האיטום ושמעולם לא היה בדירת התובעים לפני הביקור עם המומחה. יש לתמוה על טענה זו שכן לא ברור הכיצד מבחינה מקצועית יכול היה הנתבע להציע איטום מבלי לערוך בדיקה.

10.הנתבע הודיע שהוא לא מעוניין לחקור את המומחה וזאת לאחר שביהמ"ש הסביר לו את משמעות הדבר.

11.על פי חוות הדעת של המומחה ונוכח התמונות של הרטיבות שהוצגו בפניי אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 6,000 ₪ בגין החזר על התיקון שלא בוצע כראוי וסך של 2,436 ₪ בגין מחצית עלות שכר טרחת המומחה.

12. התובעת גם דרשה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לדירתה. התובעת אמנם הציגה בפני תמונות של רטיבות בדירתה אך לא צירפה קבלות על התיקונים שנדרשה לטענתה לבצע. ממכתב הדיירים שצורף לכתב התביעה עולה כי התובעת ובני ביתה נדרשים לסייד לעיתים תכופות את אזורי התקרה והקיר בהם יש רטיבות. על כן הפיצוי בגין רכיב זה יהיה על דרך האומדנא בסך של 300 ₪.

13. בנוסף ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך של 500 ₪.

ערעור על פסק דין זה הוא ברשות בלבד, בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.