כהן את אברמוביץ בע"מ ואח' נ' אדירים (תבור- שניידר) בנין והשקעות בע"מ ואח'

רקע עובדתי

1.התובעת והנתבעת שכנגד, כהן את אברמוביץ בע"מ, היא חברה בע"מ בעלת סיווג קבלני ג1 (להלן: "הקבלן"). הנתבעת, אדירים (תבור-שניידר) בניין והשקעות בע"מ, היא חברה יזמית (להלן: "היזם"), אשר התקשרה בשני הסכמי תמ"א 38/1 עם דיירי שני בניינים ברח' מבצע קדש xx ו- xx, רעננה (להלן: "הפרויקט").

2.לצורך ביצוע הפרויקט, היזם התקשר בינואר 2015 עם קבלן שלד בשם עלי עקל (להלן: "עקל"). עקל הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד היזם, ולפיה הוא הפר את החוזה עימו, כאשר הפסיק את עבודתו באופן חד צדדי ביום 14.4.2016 ונותר חייב לו 2,244,045 ₪. במסגרת בקשת הרשות להגן, שהיזם הגיש באמצעות המנכ"ל שי גבעתי (להלן: "גבעתי"), נטען בין היתר כי בחלוף מספר חודשים מתחילת עבודתו של עקל הסתבר שהוא מפגר באופן סדרתי בהתקדמות בעבודה ואינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכם. עוד התברר כי העבודה המבוצעת על ידו "לקויה ואינה עומדת בסטנדרטים של איכות ובטיחות בסיסיים ביותר" (סעיף 29 לבר"ל, צורף כנספח לתצהירו של קובי כהן, אחד מבעלי המניות של הקבלן; להלן: "כהן").

3.ביום 24.12.2015 ניתן לקבלן צו התחלת עבודה על ידי מהנדס היזם יאיר לאופר (להלן: "לאופר") ולפיו העבודה כוללת: "עבודות גמר, מערכות ופיתוח עד מפתח בפרויקט" מועד תחילת העבודה על פי הצו נקבע ליום 27.12.15 וסיומה תוך 10 חודשים קרי 30.9.16, ובכפוף לאמור בסעיף 39.1 לחוזים (להלן: "הצו"; נספח א לתביעה). סמוך למתן הצו הקבלן והיזם חתמו על שני הסכמים פאושלים לביצוע העבודה בפרויקט, בהם נקבע ששווי עבודות הגמר בגין כל בניין הוא 7,330,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "החוזים", נספח א לתצהיר גבעתי). על פי החוזים העבודה כללה ביצוע של כל עבודות השיפוץ וחיזוק המבנה הקיים, לרבות עבודות הבנייה הנדרשות לצורך הקמת המבנה החדש עד לקבלת טופס 4 ותעודת גמר לרבות עבודות ההקמה, הבנייה וההשלמה של יחידות הדיור, ממ"דים, מחסנים, חניונים מתחת ו/או מעל הקרקע, עבודות שלד, גמר, פיתוח חצר לרבות עבודות הפיתוח בפרויקט..." (סע' 1.12 לחוזים).

4.בסעיפים 8 ו- 11 (על סעיפי המשנה שלו) לחוזים, הקבלן הצהיר שהוא בדק היטב את כל הוראות החוזה ונספחיו לרבות התוכניות, בחן לשביעות רצונו את האתר וסביבתו, דרכי הגישה אליו ואת התנאים בהם יהיה עליו לבצע את עבודתו. הקבלן גם הצהיר שניתנה לו הזדמנות מלאה לבדוק את כל הטעון בדיקה, וכי לא תהיה לו כל טענה בעניין זה, וכי הוא יבצע את המבנה בהתאם למפרטים ולתוכניות ביעילות וברמה מקצועית גבוהה. לצורך כך הקבלן ימלא אחר הוראות המפקח שימונה מטעם היזם. הקבלן התחייב להשלים את המבנה כולו 9 חודשים מקבלת הצו וכן 6 חודשים את התוספת והשינויים במבנה הקיים (למעט המעלית והפיתוח), והצהיר שידוע לו שהתחייבות זו היא מהותית והפרתה תיחשב כהפרה יסודית (סע' 39.1 לחוזים).

5.הקבלן עבד בפרויקט כעשרה חודשים, אך חילוקי דעות בינו לבין היזם הובילו להסכמה שנוסחה במכתב מיום 28.9.2016, בו נרשם שההתקשרות החוזית ביניהם מבוטלת וכי תיערך התחשבנות על הכספים המגיעים לקבלן (אם מגיעים) בגין העבודות שבוצעו בכפוף לטענות היזם (להלן: "המכתב", נספח ג לתביעה).

טענות הצדדים

6.על פי הנטען בתביעה, הקבלן נהג בהתאם לאמור בחוזים כאשר הגיש חשבונות מפורטים בגין העבודות שבוצעו על ידו, לרבות הכמויות. החל מינואר ועד אפריל 2016, החשבונות כללו שכר בגין תיקוני שלד ועבודות נוספות, ומאפריל 16, מועד עזיבתו של עקל, גם שכר עבור השלמת ובניית השלד (סע' 41, 49-50 לתביעה). החשבונות נמסרו ונבדקו על ידי מנהל הפרויקט מטעם היזם רועי שניר (להלן: "שניר"), אך נוצרו עיכובים חוזרים ונשנים בתשלומם. גרירת התשלומים מטעם היזם הובילה לפגישה משותפת בה סוכם שהקבלן יפסיק את עבודתו ויגיש חשבון סופי ולאחר שנציג היזם יבצע מדידה של הכמויות ויבדוק אם העבודות בוצעו כראוי, ישולם החשבון או חלק ממנו. בהתאם לסיכום האמור, הקבלן הגיש חשבון סופי (להלן: "החשבון" נספח ד לתביעה), אך דו"ח מדידה וכתב כמויות מטעם היזם לא נמסרו. פניות חוזרות ונשנות של הקבלן לתשלום החשבון לא נענו ועל כן הוגשה התביעה שלפניי. הקבלן העמיד את התביעה על סך 1,800,000 ₪ הכוללת את החוב על פי החשבון 1,601,775 ₪ בצירוף 48,053 ₪ (3% בגין עיכבון) וסכום גלובלי נוסף בסך של 150,000 ₪.

7.היזם טען שלמעט החשבון הסופי המופרך והמוכחש, אותו הוא לא אישר, הקבלן לא המציא חשבונות אחרים וגם לא המציא חשבון סופי חלופי (סע' 53 לכתב ההגנה). לשיטתו, במועד סיום העבודה שולם לקבלן 200,000 ₪ כסילוק סופי של כל דרישותיו, ובכל מקרה על פי דו"ח שהופק ממערכת ה- SAP (להלן: "חשבונות SAP", נספח ז לתצהיר גבעתי), הוא לא נותר חייב לקבלן סכום כלשהו. היזם הדגיש שלא זו בלבד שהסתבר מיד עם תחילת ביצוע העבודה שבניגוד להצהרותיו של הקבלן, אין לו את הידע, הניסיון והאמצעים לבצע את התחייבותו, אלא שהוא גם לא עמד בלוחות הזמנים על פי החוזים. היזם הדגיש שבמועד בו נחתמו החוזים השלד כבר לא היווה חלק מ'נתיב הזמנים הקריטי' לסיום הפרויקט, היות ועבודות השלד שנותרו לביצוע לא הפריעו כהוא זה לביצוע העבודות שהקבלן התחייב להן. איחור בלוח הזמנים החוזי מהווה הפרה יסודית של החוזים אשר הסב ליזם נזקים אותם יש בכל מקרה לקזז.

8.היזם גם הגיש תביעה שכנגד בה פירט את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהאיחור בלוח הזמנים. התביעה שכנגד הועמדה על סך 2,529,000 ₪, והיא מורכבת מפיצויים מוסכמים בגין הפרת החוזים בסך 880,000 ₪, פיצויים שהיזם שילם לבעלי הדירות בגין איחור במסירתן בסך 720,000 ₪, קנסות שהיזם שילם בסך 429,000 ₪ ופגיעה במוניטין המוערכת בסך 500,000 ₪.

9.במסגרת כתב ההגנה לתביעה שכנגד, הקבלן חזר על טענותיו, הדגיש שמדובר בתביעה שהוגשה רק כמשקל לתביעה העיקרית, ושאין כל רלוונטיות ללוח הזמנים החוזי, נוכח העובדה שעבודות השלד לא הסתיימו במועד, ואף לא בספטמבר 2016 כאשר עזב את האתר.