י׳ ע׳ ואח׳ נ' אליעזר ואח׳

הרקע וטענות הצדדים

1.המבקשים, בני זוג, עתרו בדרך של המרצת פתיחה בבקשה להצהיר על בטלות הסכם הלוואה שנחתם בינם לבין משיב 2 ביום 4.10.15 (להלן: "ההסכם"), והומחה למשיב 1 ביום 23.05.16 (להלן: "הסכם ההמחאה"). כן נתבקש להצהיר על בטלות שטר המשכון שנרשם לטובת משיב 2 על זכויות המבקשים במשק מס' 79 ביישוב צלפון (להלן: "המשכון" ו"המשק" בהתאמה), שנחתם בעקבות ההסכם.

2.לטענת המבקשים, שני ההסכמים כוללים בתוכם תנאים בלתי סבירים, סתירות פנימיות בכל הנוגע למועדים שונים ולתנאי הפירעון. ההסכמים גם אינם עומדים בהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק ההלוואות"). בעיקר נטען, כי ההסכמים נחתמו על ידי המבקשים בלית ברירה, תחת אילוץ העולה כדי כפיה ועושק, כמשמעותם בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), נוכח איומים ממשיים על חיי בנם ומשפחתו. נטען גם, כי המבקשים מעולם לא קיבלו את הסכומים הנקובים בהסכם.

3.המשיבים כפרו בטענות המבקשים. לדבריהם, מדובר בהסכמים שנכרתו כדין, והמבקשים לא עומדים בחובם למשיבים על פיהם.

4.לטענת משיב 1, בשנת 2015 פנתה אליו כלתם של המבקשים, גב' ש׳ ע׳  (להלן: "ש׳") על מנת שהוא יעניק הלוואה בסך של 1,160,000 ₪ לבעלה מר נ׳ ע׳ בנם של המבקשים (להלן: "נ׳" או "נ׳"), להצלת עסקם אשר נקלע לקשיים כלכליים. בשל היכרותו רבת השנים את ש׳ ונ׳ ונוכח תחנוניה של ש׳, הוא נאות לסייע להם ורתם לשם כך את משיב 2.

5.לצורך שכנועו של משיב 2 ליתן לש׳ ונ׳ את ההלוואה, הזמינו המבקשים את המשיבים ביום 1.10.15 לפגישה בביתם, במשק. באותה פגישה פרשו בפניהם המבקשים את מצוקתו של בנם נ׳ אשר נתון לאיומים על חייו מצד ספקים ונושים שונים בשוק האפור. באותה פגישה נתבקש משיב 2 להעביר לידיהם סך של 300,000 ₪ להצלת העסק של נ׳ ולכיסוי חלק מחובותיו לספקים ולנושים אחרים. על מנת להבטיח את החזר ההלוואה, הציעו המבקשים למשיב 2 שהם ימשכנו לטובתו את זכויותיהם במשק. המבקשים ערכו למשיבים סיור במשק כדי לשכנעם להעמיד את ההלוואה, תוך שהם מציינים בפניהם כי הם עתידים לקבל קרקע נוספת בשטח של כ-500 מ"ר במסגרת "בנים ממשיכים".

6.משיב 2 שנתן באותה העת את אמונו במבקשים נוכח היכרותו עם משיב 1, נעתר לבקשה להעמיד להם הלוואה אישית בסך של 1,160,000 ₪, בכפוף למשכון המשק. לדבריהם, עוד באותו היום, הבהיר להם מבקש 1 כי הוא ייסע למחרת לרשות מקרקעי ישראל לקבל אישור זכויות של המשק, ומשם ייסע לבנק לצורך המצאה יתרת סילוק הלוואה שרבצה על המשק.

7.בשל הדחיפות והנחיצות בהלוואה, קבעו הצדדים להיפגש כבר למחרת היום במשרדו של עו"ד אלון גלבוע אשר הם שכרו את שירותיו לשם עריכת הסכם הלוואה. ואכן, למחרת היום נערכה פגישה במשרדו של עו"ד גלבוע בה נכחו מבקש 1, המשיבים, נ׳ וש׳, ואולם בשל חוסר במסמכים נדרשים לצורך רישום המשכון, ובשל היעדרותה של מבקשת 2, נדחתה הפגישה למועד אחר.

8.בהמשך, ביום 4.10.15, לאחר המצאת המסמכים הרלוונטיים, שבו הצדדים ונפגשו במשרד עו"ד גלבוע. עו"ד גלבוע הסביר לצדדים את משמעות ההסכם והמשכון, ולאחר מכן חתמו הצדדים על ההסכם מרצונם החופשי. שכר טרחתו של עו"ד גלבוע שולם על ידי המבקשים באותו מעמד, מתוך כספי ההלוואה. המבקשים הודו למשיבים על שהצילו את משפחתם ואף נשקו להם בראשיהם.

9.המשיבים טענו כי מיד לאחר חתימת ההסכם, במשרדו של עו"ד גלבוע, ניתנה ההלוואה במלואה למבקשים, אשר חתמו כי קיבלו את מלוא ההלוואה לשביעות רצונם. נ׳ וש׳ חתמו כעדים וערבים לקבלת סכום ההלוואה. לצד זאת נטען בכתב התשובה, כי ההלוואה הייתה מורכבת מסך של 300,000 ₪ שהועבר במזומן, והיתרה הועמדה על ידי משיב 2 לכיסוי חובותיהם של נ׳ וש׳ למשיב 1. בהתאם להסכם, מושכן המשק לטובת משיב 2 להבטחת החזר ההלוואה.