יתום שאבד את שני הוריו בפעולת איבה זכאי למענק נישואים בגין כל הורה

האם זכאי אדם אשר איבד את שני הוריו בפעולת איבה למענק נישואים בגין כל הורה כטענת התובעים, או שמא למענק נישואים כמי שאיבד את אחד מהוריו - זו השאלה הדורשת את הכרעתנו בתובענה זו.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1.                 התובעים איבדו את הוריהם בשלוש פעולות איבה נפרדות אשר התרחשו במהלך השנים שקדמו להגשת תובענה זו.

2.                 סעיף 29א לחוק משפחות חיילים אשר נספו במערכה (תגמולים ושיקום) התש"י - 1950 (להלן: חוק משפחות חיילים) יוצר זכאות ליתומים על פי חוק זה למענק נישואים. סעיף 29א לחוק משפחות חיילים חל על נפגעי פעולות איבה בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל - 1970 (להלן: חוק נפגעי פעולות איבה).

3.                 התובעים פנו אל הנתבע בבקשה לתשלום מענק נישואין בגין כל אחד מהוריהם אלא שהנתבע סבר כי יש לשלם את המענק פעם אחת בלבד. במכתב אשר נשלח מטעם הנתבע לתובעת 1 (נספח ג' לכתב התביעה) ציין הנתבע כי משאין סמכות בחוק לשלם מענק כפול מנוע הוא מלשלם יותר ממענק אחד.

4.                 בענייננו טוענים התובעים כי שגגה נפלה תחת ידו של הנתבע בפרשנותו את הוראות החוק. התובעים טוענים כי משאין הוראה בחוק לעניין זה אין מקום לפירוש מצמצם. הנתבעים טוענים כי בעת שמבקש המחוקק ליתן פירוש מצמצם לדבר חקיקה, נעשה הדבר במפורש.

5.                 מנגד טוען הנתבע כי על פי הוראת סעיף 16א לחוק נפגעי פעולות איבה אין הנתבע רשאי ליתן מענק לפי חוק זה ליתום משני הוריו, בגין שני ההורים. הנתבע מציין כי המחוקק קבע זכאויות מיוחדות ליתומים משני הוריהם. משלא קבע הוראות הנוגעות למענק הנישואין במפורש סבור הנתבע כי בכך הביע המחוקק את דעתו לעניין אי-הזכאות הכפולה.

הכרעה

6.                 לאחר שעיינו בחומר המצוי בתיק בית הדין באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

7.                 במרכז ענייננו מצוי סעיף 29א לחוק משפחות חיילים הקובע כדלקמן:

"ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 101,154 שקלים חדשים; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי בצו להעלות את הסכום האמור".

8.                 סעיף 29א הוסף לחוק משפחות חיילים בתיקון 4 (ס"ח תשכ"ה מס' 466 מיום 1.8.1965 עמ' 295). בדברי ההסבר אשר קדמו לתיקון החוק, נאמרו הדברים הבאים באשר לרציונאל בבסיס הוספת סעיף 29א (ה"ח תשכ"ה מס' 667 עמ' 358):

"ההצעה בדבר מענק לסידור ראשון ליתום עד גיל 27 שנה הנכנס בברית נישואים באה לפצות במידת מה יתום כזה בעד העדר הורו (החייל שנפל במערכה) אשר לו היה בחיים, אפשר להניח, כי היה עוזר ליתום בסידור כזה דבר הנהוג כעת במציאות הישראלית ביחסים בין הורים לילדיהם"

9.                 עינינו הרואות כי מטרת המחוקק בעת שתיקן את סעיף 29א הנ"ל הייתה לפצות על העדר התמיכה הכלכלית מצידו של החייל אשר נספה במערכה.

10.             מבחינת הגיונם של דברים, אין ספק שאובדנם של שני ההורים יוצר פגיעה כלכלית קשה יותר מאשר אובדנו של הורה אחד. זכאות זו לא סויגה ואין אנו סבורים כי משתיקת המחוקק יש מקום ללמוד סייגים אשר לא בא זכרם בדבר החקיקה.

11.             הנתבע טוען כי  סעיף 16א לחוק נפגעי פעולות איבה שולל את תחולתו מיתום משני הוריו.

12.             טענה זו אין בידינו לקבל. סעיף 16א(א) לחוק נפגעי פעולות איבה קובע כדלקמן:

"יתום משני הוריו שמתקיימים לגביו, עקב היותו יתום, התנאים המזכים בתגמול לפי חוק זה ובגמלה לפי חוק הביטוח, יהיה זכאי מכוחו של כל אחד מהוריו, לתגמול או לגמלה לפי בחירתו ובלבד שלא יבחר בגמלאות לפי חוק זה, מכוחם של שני ההורים".

13.             הנתבע טוען כי מהאמור בסעיף 16א(א) הנ"ל למדים אנו כי על היתום חלה זכאות לגבי הורה אחד לפי חוק נפגעי פעולות איבה ולגבי השנייה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). מאחר שבחוק הביטוח הלאומי לא קיים מענק נישואין ליתום, הרי שלא קמה לתובעים זכאות כפולה למענק.