ישראל נ' עסלי סעיד ואחיו,בלוקים,עבודות עפר וכבישים בע"מ ואח'

כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הריני מודיעה כי החלטתי לזכות את הנאשמים 1-3 מביצוע העבירות שיוחסו להם.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום שמייחס להם עבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת, פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה והפרת אחריות נושא משרה בתאגיד.

כתב האישום ותשובת הנאשמים

1. מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמת 1 היא חברה, שאחד מעיסוקיה הוא שיווק בלוקים ובבעלותה משאית מסוג וולבו מ.ר 86-089-33 (להלן: "המשאית"). הנאשמים 2 ו-3 הם מנהלים בחברה, ובחברה נוספת בשם בני פואד עסלי בע"מ (להלן: "חברת בני פואד") ומתוקף תפקידם היו אחראים על עבודתו של נאשם 4, שעבד כנהג משאית בחברה. כן נטען כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום הנאשמת 1 וחברת בני פואד עבדו בשיתוף פעולה והשתמשו במשאית לצרכים שונים של שתי החברות.

עוד עולה מכתב האישום כי בתאריך 14.11.17 סמוך לשעה 09:55 הנאשמים השליכו בצוותא פסולת בניין שכללה, בין היתר, גושי בטון (להלן: "הפסולת"), בשטח פתוח, ברשות הרבים, בין כפר ערה לכפר קרע, בגוש 12156 חלקה 15 נ.צ. 206549/712224, באמצעות המשאית שבה נהג הנאשם 4.

בהמשך, ניתנה לנאשמת 1 הודעת איסור שימוש במשאית והוצא לה צו ניקוי שקבע כי עליה לפנות את הפסולת לא יאוחר מיום 30.11.17. הנאשמים, או מי מטעמם, לא פינו את הפסולת במועד ונכון ליום 4.12.17 הפסולת נותרה במקרקעין.

1. בתשובתם לאישום, הנאשמים 1-3 הודו בהיות הנאשמת 1 הבעלים של המשאית, בהיות הנאשם 3 מנהל בנאשמת 1 ובכך שהנאשם 4 עבד בחברה. הנאשמים אף הודו בכך שניתן לנאשמת 1 צו פינוי והם לא פינו את הפסולת, אולם כפרו בהשלכת הפסולת, כפרו בכך שהמקום בו הושלכה הפסולת מהווה "רשות הרבים" וטענו כי הנאשם 2 אינו מנהל בחברה, אלא עובד ולכן הוא אינו אחראי על הנאשם 4.

הנאשם 4 הודה בכך שנהג במשאית במועד הנזכר בכתב האישום ובכך ששפך עודפי עפר ומילוי מהמשאית, ברם טען כי אין מדובר בפסולת וכי אין מדובר ברשות הרבים, אלא בשטח פרטי.

לנוכח תשובת הנאשמים לאישום, נשמעו ראיות בתיק.

מטעם המאשימה העידו המפקחים ברק אלפי ותום גרוסמן.

מטעם ההגנה העידו הנאשמים, מר מוריד עותמאן - מהנדס שערך חוות דעת וגב' עסלי סיואר.