ירין גרנובסקי ואח' נ' מדינת ישראל

 ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 16.2.2017 בתפ"ח 53763-12-15 שניתן על-ידי כבוד הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, סגן הנשיאה י' צלקובניק והשופטת ג' שלו

השופטת ד' ברק-ארז:

1. האם יש מקום להקל בעונשם של מי שהורשעו בקשירת קשר להנחת מטען חבלה ברכב במסגרת ביצועו של קשר עברייני? מה המשקל שיש לתת בהקשר זה לנסיבותיהם האישיות, לרבות גילם הצעיר? אלה השאלות שהתעוררו בגדרם של הערעורים שבפנינו.

כתב האישום וההליכים עד כה

2. נגד המערערים, ירין גרנובסקי ואודי פרש (להלן: גרנובסקי ו-פרש), הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שייחס להם עבירות חמורות בגדרו של קשר עברייני שהיה מכוון להנחת מטען חבלה ברכבם של אחרים. כתב האישום המקורי ייחס להם עבירות של נסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, נשיאה והובלה של נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק וסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק. בהמשך, הוגש נגדם כתב אישום מתוקן לצורך הסדר טיעון, שעיקריו יפורטו להלן.

3. על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, המערערים, אשר נשאו עמם מטען חבלה ורימון יד, עקבו באמצעות רכב גנוב אחר רכב של אדם אחר במטרה להצמיד לו את מטען החבלה, לאחר שקשרו קשר לעשות כן מבעוד מועד. בשלב מסוים, צוות משטרתי אשר עקב אחר המערערים וחשש שהם יפגעו באותו אדם אחר החליט להתערב במהלך הדברים, באמצעות קריאות לעברם ("משטרה!") וניסיון לנפץ את חלונות רכבם. בתגובה לכך נמלטו המערערים בנסיעה מהירה ופרועה כאשר השוטרים דולקים אחריהם במספר כלי רכב. במסגרת המרדף התנגשו המערערים בכלי רכב אחד, כמעט התנגשו במספר כלי רכב אחרים, וכן סיכנו עוד כלי רכב שנסעו באותה שעה בכביש. במהלך הנסיעה השליכו המערערים לשולי הכביש את הנשק שהיה בחזקתם. בכתב האישום המתוקן יוחסו למערערים אותן העבירות כמפורט לעיל, למעט העבירה של נסיון לרצח שהושמטה ממנו.

4. ביום 17.11.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע את המערערים על-פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן (תפ"ח 53763-12-15, הנשיאה ר' יפה-כ"ץ, סגן הנשיאה י' צלקובניק והשופטת ג' שלו).

5. לצורך גזירת דינם של המערערים הוגשו לבית המשפט המחוזי תסקירים מטעם שירות המבחן. התסקיר בעניינו של גרנובסקי נדרש לגילו הצעיר ולשאיפתו וליכולתו לתפקוד נורמטיבי בעתיד, לצד מעורבותו בפלילים מגיל צעיר וחוסר היציבות בחייו, ולכן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות של התנהגות עוברת חוק בעתיד. התסקיר בעניינו של פרש התייחס לקיומם של סיכויי שיקום, המבוססים על גילו הצעיר, היעדרו של עבר פלילי ושיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, אך גם לקשיים שעלו מהתנהלותו, ובסיכומו של דבר העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות של התנהגות עוברת חוק.

6. במסגרת הטיעון לעונש התמקדה המדינה בחומרת העבירות שבהן הורשעו המערערים, כמו גם בנסיבות המחמירות שבהן אלה בוצעו – התופעה הקשה של שימוש במטעני חבלה במסגרת מלחמות כנופיות בעולם הפלילי, העלול להוביל לפגיעה בעוברי אורח תמימים. על רקע זה טענה המדינה, תוך הפניה לפסיקה, כי מתחם העונש ההולם לעבירה של סיכון חיי אנשים נע בין 3 ל-6 שנות מאסר בפועל, וכי מתחם העונש ההולם לעבירה של נשיאה והובלת נשק, כאשר מדובר במטען חבלה, נע בין 3 ל-7 שנות מאסר בפועל. המדינה הוסיפה וטענה כי השילוב בין שתי העבירות מחייב להעמיד את מתחם העונש ההולם לאירוע כולו כך שינוע בין 5 ל-9 שנות מאסר בפועל. המדינה ציינה עוד כי בתסקירים שהוגשו בעניינם של המערערים לא נכללה המלצה טיפולית. בסיכומו של דבר, המדינה עתרה לכך שיושת על כל אחד מהמערערים עונש של 7 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר ארוך על תנאי וקנס משמעותי.

7. מנגד, המערערים טענו כי יש לנקוט בעניינם בגישה מקלה יותר מזו שהציגה המדינה. גרנובסקי הצביע על פסקי דין שבהם הושתו על נאשמים עונשים קלים בהרבה, וטען כי הרף העליון של מתחם הענישה במקרה זה צריך לעמוד על 5 שנים. בנוסף לכך, טען גרנובסקי כי יש להתחשב בגילו הצעיר, בנסיבותיו האישיות, וכן בהתרשמותו של שירות המבחן משאיפתו לתפקוד נורמטיבי. בדומה לכך, פרש אף הוא טען כי המדינה טענה לענישה מחמירה מן המקובל, וכן הצביע על נסיבותיו האישיות (ובכללן לידת בנו התינוק לאחר המעצר), על היותו נעדר כל עבר פלילי וכן על כך שהתסקיר בעניינו היה חיובי בעיקרו.