החלטה
בפניי בקשת התובע לגילוי מסמכים.
בכתב התביעה עתר התובע לחיוב הנתבעת בין היתר בתוספת שהייה בדרגה, והעלאת דרגת פרישה (להלן: "ההטבה").
בין היתר טען התובע כי הופלה לרעה לעומת עובדים אחרים אצל הנתבעת, וכי הוא זכאי לקבל את הסעד שבתביעה גם מכוח עקרון השוויון.
לטענת הנתבעת, התובע לא הופלה לרעה, הוא לא היה זכאי לקבל את ההטבה הואיל ולא עמד בתנאי הסף על פי התקשי"ר. עוד טענה הנתבעת כי התקשי"ר מעניק לה שיקול דעת בעניין העלאה בדרגת הפרישה, ושיקול דעת זה מיושם עת מדובר בעובדים מצטיינים. לטענתה, הואיל והתובע הורשע בפלילים ובעבירות משמעת בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא העניקה לו הנתבעת את תוספת הדרגה, על פי כל כדין.
למעשה בקשתו של התובע הינה לגילוי מסמכים ולמתן פרטים נוספים. בבקשתו, עותר התובע לקבלת מידע אודות עובדים שהועסקו אצל הנתבעת, ואשר נהנו לטענתו באופן אוטומטי ללא תנאי ו/או שלא על פי הוראות תקנות שירות החוץ ו/או התקשי"ר, מתוספת שהייה בדרגה ו/או משלב ב' בדרג ו/או מדרגת פרישה, מתוכם גם עובדים שהתנהלו כנגדם הליכים משמעתיים ו/או פליליים.
בתגובתה לבקשה לגילוי מסמכים, התנגדה הנתבעת לבקשה וטענה בין היתר כי קבלת בקשת התובע משמעה להעביר אליה את נטל הראיה ויחייבה לייצר עבורו ראיות כדי להוכיח את טענותיו. עוד טענה הנתבעת כי הבקשה מכבידה, וככל שתידרש לגלות את המסמכים המבוקשים, יהא עליה להקצות לכך משאבים ניכרים. כמו כן, טענה הנתבעת כי הבקשה איננה אלא מסע דיג, והיא נועדה לסבך את ההליך שלא לצורך.
ביום 9.5.2010 ניתנה על ידי כב' הרשמת רחל בר"ג הירשברג (כתוארה אז), החלטה ולפיה הצדדים נתבקשו לבוא ביניהם בדברים לצורך השלמת הליכי הגילוי והעיון. מהודעות הצדדים שהוגשו במועדים שונים לאחר מכן, עולה כי לא השכילו להגיע להסכמה לעניין גילוי המסמכים ועל כן, אין מנוס ממתן החלטה בבקשה לגופה.
הכרעה - בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).
על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ – אשר לוי ואח', ניתן ביום 30.6.2005).
כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05).
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת התובע ובתגובת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה.
כאמור, מתגובת הנתבעת עולה כי הענקת ההטבה תלויה גם בשיקול דעת הממונים על התובע. התובע טען כי הופלה לרעה לעומת עובדים ספציפיים שאת פרטיהם העביר לידי הנתבעת (על פי הודעת הנתבעת התקבלה רשימה של 49 עובדים). לטענת התובע, אותם עובדים לא היו זכאים להטבה על פי הכללים, ולמרות זאת קיבלו אותה. מכאן, הפרטים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים, וגילוי המסמכים ומתן הפרטים המבוקשים עשוי לסייע לבית הדין בבואו להכריע במחלוקות שבין הצדדים. בעניין זה יוער, מעבר לצורך, כי אף הנתבעת, בתגובותיה, לא טענה כי המסמכים והפרטים המבוקשים אינם רלוונטיים.
למעלה מהצורך יצוין כי הפרטים המבוקשים אינם בהכרח פרטים החיוניים לתובע דווקא, והם עשויים לסייע לנתבעת בהפרכת טענות התביעה;.
בכתב תביעתו, זרע התובע ספק באשר לשיקולים מאחורי הענקת ההטבה, והנתבעת לא הסירה את הספק בכתב ההגנה, עת טענה כי ההטבה הינה פררוגטיבה של המעביד. על כן, חשיפת הפרטים המבוקשים עשויה לפזר את העננה מעל אופן הענקת ההטבה ולסייע לבית הדין להגיע לחקר האמת.
בית הדין ער לעובדה כי הגילוי המבוקש, עשוי להכביד על הנתבעת, אולם טענת "הכבדה" של צד, לגלות כמות גדולה של מסמכים, תיסוג בד"כ מול אינטרס של צד אחר לקבל לידיו מסמך רלוונטי שעשוי לתמוך בטענותיו. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, 15.10.08).
אין אפוא בהחלטה זו, כדי לחייב את הנתבעת לייצר ראיות כטענתה, או להכביד עליה מעבר לצורך.
סוף דבר - מכאן, הבקשה מתקבלת. הנתבעת תגלה אפוא, לגבי כל אחד ואחד מהעובדים המפורטים ברשימה שהועברה לידיה על ידי התובע, בטבלה מפורטת, את הפרטים, כדלקמן:
האם העובדים קיבלו את ההטבה;