יעקובוביץ ואח' נ' שיפר

החלטה

ראשית דבר

1. בפני בקשת התובעות, (להלן:"המבקשות") לעיין מחדש בהחלטה מיום 15.7.2010 וליתן פסק דין לאלתר כנגד הנתבע (להלן:"המשיב").

2. ביום 3.1.2010 הוגשה תביעה למתן צו עשה כנגד המשיב, המחייבו להמציא לאלתר לידיהן את כל הרשומות הרפואיות המתייחסות לטיפולו בהן במרפאת השיניים שבבעלותו.

3. ביום 16.6.2010 הורה ביהמ"ש לב"כ המבקשות לצרף לבקשתו פסיקתא ערוכה כדין. במועד זה לא היה כתב הגנה מטעם המשיב ומשכך, ובהסתמך על פסק דינו של ביהמ"ש העליון בתיק ע"א 392/89 אברהם עינצ'י נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד מד(4) ע' 10, טוענות המבקשות כי הן זכאיות לכך שיינתן פסק דין לאלתר וכי אין לקבל כתב הגנה שהוגש באיחור.

4. ביום 12.7.2010 ניתנה החלטה לפיה יש לעתור בפסיקתא לשכ"ט עו"ד בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין.

5. ביום 13.7.2010 הוגש כתב הגנה לתיק וכן בקשה להארכת מועד להגשתו, אשר לא נתמכה בתצהיר, ברם לטענת המשיב, התכתבויות הצדדים, אשר צורפו לתגובה לבקשה למתן פסק דין מיום 27.7.2010 מדברים בעד עצמם ומשקפים את האירועים והעובדות כפי שאירעו ומשום כך לא צורף תצהיר. תשובה לתגובה הוגשה ביום 2.8.2010.

דיון ומסקנות

לאחר שעיינתי בכלל טענות הצדדים, ובנסיבות תיק זה, איני סבורה כי חובתו של בית משפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה, כאשר כתב ההגנה מוגש , בצירוף בקשה להארכת מועד, לאחר המועד בו ביהמ"ש דן לראשונה בבקשות המבקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה.

פסיקתו של כבוד הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"א 392/8 בענין עינצ'י, אליה מפנות המבקשות , מתייחסת לנסיבות המיוחדות שהיו בפניו (ולהוראות הרלבנטיות בפקודת מס הכנסה), כאשר האיחור בהגשת כתב ההגנה שם היה חריג – איחור של חמש שנים. בהחלטות אחרות נדרש כב' בית משפט העליון לסוגיה זו וקבע מפורשות כי אין חובה ליתן פסק דין בהעדר הגנה גם אם כתב ההגנה הוגש לאחר ישיבת קדם משפט (וראה , למשל רע"א 6265/04 (לא פורסם) וברי לי כי כל מקרה צריך להבחן לפי נסיבותיו המיוחדות.

בענייננו - אני מסכימה עם המשיב כי בנסיבות המיוחדות לתיק זה, כאשר המשיב טוען כי כבר בחודש פברואר 2010 העביר לידי ב"כ המבקשות את המסמכים השנויים במחלוקת, כאשר בתחילת חודש יולי הצליח לאחזר תיעוד ישן הנוגע לטיפול במבקשות משנת 96' ויצר קשר עם ב"כ המבקשות ואז להפתעתו נודע לו כי המבקשות הגישו בקשה לעריכת פסיקתא, וכאשר, שלא כבענין עינצ'י , מדובר באיחור פורמאלי בהגשתו של כתב ההגנה ולא באיחור של חמש שנים וכאשר נוהל בין הצדדים משא ומתן לצורך פתרון הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש, הרי שניתן לראות בכך התקיימות נסיבות מיוחדות שבגינן יש להיעתר לבקשה להארכת מועד ואת המחדל שבאיחור ניתן "לרפא" על ידי הטלת הוצאות.

באשר לטענת המבקשות בדבר העדר תמיכת הבקשה להארכת מועד ו/או התגובה לבקשה למתן פסק דין בתצהיר- ר' ע"א 8160/01 - הבנק הבינלאומי הראשוןלישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' (בפירוק) ואח', תק-על 2003(3), 1476 ,עמ' 1478, שם הבנק טען כי בית המשפט קמא לא יכול היה לדון בבקשה ולתת החלטה בהיעדר הצדדים בהתאם לתקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאחר והמשיב לא הגיש לבית המשפט קמא תצהיר שצורף לבקשתו לביטול השעבוד וביהמ"ש פסק כי אין לקבל טענה זו. נפסק כי במידה והעובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה, או ממסמכים אחרים אשר בפני בית המשפט, אין צורך בתצהיר. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 241(ד) החלטה בבקשה גם בהעדר תצהיר שצורף לבקשה. אכן, המסקנה אליה הגיע בית המשפט בע"א 8160/01- ואליה הגעתי אני בנסיבות תיק זה, הינה שהמסמכים והתכתבויות הצדדים, שצורפו לתגובת המשיב, משקפים את האירועים והעובדות כפי שאירעו ודי בהם בשלב זה.

יפים לעניינינו הדברים שנאמרו מפי כב' ביהמ"ש העליון ברע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו(4)61,64, שם נפסק כי:

"אין לקבל את הגישה שלפיה גורל ההליך ועצם קיומו יוכרעו על פי אמת מידה פורמאלית בלבד. אין חולק על החשיבות הרבה שיש ליתן למועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי הדין לצורך עשיית פעולות במסגרת ההליך השיפוטי.. אולם אל מול אינטרס זה, המצדיק במקרים מסוימים קבלת פסק דין בהעדר הגנה, עומדת זכות היסוד של הצד שכנגד לגישה לערכאות וכן החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים".

ור' עמ' 65 לפסק דין זה, שם נפסק :

"אכן נעילת שערי ביהמ"ש איננה עניין של מה בכך וקשה לראות צידוק במתן האפשרות לתובע לקבל פסק דין לטובתו כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה.... במציאת נקודת האיזון הראויה בין השיקולים השונים שפורטו לעיל על ביהמ"ש להתחשב בנסיבות המיוחדות לכל מקרה ואין לקבוע כלל נוקשה בבחינת "ייקוב הדין את ההר" אשר יקפח באופן גורף את זכותם של בעלי הדין לנהל הליך שיפוטי.... יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה.... ביהמ"ש מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות, כך שזכות היסוד לגישה לערכאות לא תיפגע מעבר לנדרש".

משכך, סבורתני כי נקודת האיזון הראויה בין כלל השיקולים ובהתחשב בטענות שהועלו מפי המבקשות מחד ועל ידי המשיב מאידך, בהתחשב בכך שכתב ההגנה הוגש אמנם באיחור, אך יש ליתן את הדעת גם לעקרון המידתיות, למכלול הנסיבות שפורטו לעיל ולחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, הרי שהאיזון הראוי מוביל למסקנה כי כל עוד לא ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אין להתעלם מכתב הגנה שהוגש באיחור והנני נעתרת לבקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה. עם זאת הנני פוסקת הוצאות לטובת המבקשות בסך של 1,200 ₪+מע"מ, ויובהר - פסיקת הוצאות אין מטרתה עונשית אלא שהיא באה להציב את המבקשות במקום בו היו אלמלא מחדלו של המשיב.

 במקום בו לא הוגש כתב הגנה מטעם המשיב- במועד- הרי המשמעות הכללית הינה בצורך של המבקשות לשאת בעלויות נוספות.

ניתנה היום, כ"ב אב תש"ע, 02 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.