יעקב נ' לוי ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה שנערך בין הצדדים ביום 10.11.13.

ביום 1.5.12 הגיש המבקש תביעה לצו עשה, המורה לנתבעים ( להלן: "המשיבים" ) לפרסם תיקון פרטים שפורסמו בתוכנית הטלויזיה "שומר מסך" במסגרתה, לשיטתו מתחו ביקורת קשה על התנהלותו ובין היתר אמרו שהוא "נוכל", "גנב", "רמאי", ו"סחטן".

ביום 10.11.13 במהלך דיון הגיעו הצדדים להסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין במעמד הצדדים.

ביום 4.12.13 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין בטענה שהופעל עליו לחץ עצום ע"י כל הצדדים , כהגדרתו והוא שוכנע להסכים לפשרה. לדבריו, הסכמתו נבעה מכניעה ללחץ העצום שהופעל עליו והסכים לכאורה , כהגדרתו, להצעת פשרה, לפיה יפורסם נוסח מכתב אשר לשיטתו אינו מנקה את שמו מהקלון שדבק בו. לטענתו, הוא הביע את עמדתו, גם בשעת פסק הדין ואמר כי איננו מרוצה ואינו שלם עם ההחלטה ולכן הנו מגיש בקשה זו.

לשיטת המבקש, נוסח ההסכמה בפסק הדין, אינו שלם ואינו מנקה אותו לחלוטין מהקלון שדבק בו לאחר פרסום התוכנית.

המבקש סבור כי יש להרחיב את הנוסח ולהתאימו כך שיטוהר שמו כהגדרתו מהמילים החמורות שנאמרו נגדו.

המבקש טוען, שהינו זכאי להתנצלות מהמשיבים ולקבל מהם מכתב מפורט יותר, שיכלול התייחסות לעובדה שגם הוא קורבן של סימה אהרון וכי בניגוד לנאמר בתוכנית לא היה שותף שלה ולא ביצע עבירת מרמה ולא קיבל דבר לכיסו.

המבקש טוען, כי בנסיבות המפורטות בבקשה, שמו לא טוהר ומכתבו של אמנון לוי לא נותן את המענה ההולם לטיהור שמו.

אי לכך מבקש שבית המשפט יזמן את הצדדים לדיון במסגרתו הוא מבקש להרחיב את ההסכם באופן שהנתבעים יחזרו בהם מהמילים הבוטות בהן נקטו מול ציבור הצופים כך שיוכל לשיטתו לחיות את שארית חייו בידיעה שמי שהשחית את שמו חזר בו .

המשיבים בתגובתם מיום 22.12.13 עותרים לדחיית הבקשה שכן לשיטתם במהלך הדיון זכו שני הצדדים להביע את טענותיהם בהרחבה ולאחר דיון ארוך, הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית משפט בנוגע לסיום המחלוקות ביניהם .

לטענתם, הסכמת הצדדים התקבלה לאחר שכל אחד מהצדדים קיבל שהות מספקת לבחון את ההצעה ולהחליט אם לקבלה, כולל תוך התייעצות עם באי כוחו ולאחר שבית המשפט נתן למבקש את האפשרות לשתף את בית המשפט באשר על ליבו. המשיבים מציינים כי המבקש בעצמו, לאחר שנועד עם עורך דינו הודיע שהוא מקבל את הסכם הפשרה המוצע.

לדברי המשיבים, מספר ימים לאחר מתן פסק הדין, ובהתאם להסכם הפשרה, המשיבים מילאו את חלקם בהסכם ושלחו למבקש את המכתב עליו הוסכם בהסכם הפשרה, לכן, לא ניתן לשוב ולנהל את התביעה לאחר שהסכם הפשרה כבר בוצע.

המשיבים מפנים לעקרון סופיות הדיון ולמשמעותו לצדדים להליך המשפטי ולעקרון ההסתמכות .

עוד טוענים המשיבים כי נוכח הכלל הפסיקתי לפיו תקיפת פגם שנפל לכאורה בהסכם תעשה בדרך של הגשת תביעה חדשה ועצמאית , דין הבקשה להדחות גם מטעמים פרוצדוראלים. מבחינה מהותית דין הבקשה להדחות שכן אין כל פגם מהותי שמצדיק ביטול פסק דין לשיטת המשיבים.

המשיבים דוחים את טענתו של המבקש כאילו הופעל עליו לחץ עצום שלו נכנע וכי לא חתם על ההסכם בלב שלם.

המשיבים טוענים, כי המבקש שהיה מיוצג, היה פעיל מאוד, הביע עמדתו בחופשיות, התמקח , התווכח וביקש להכניס שינויים ותיקונים להצעה. בכל מקרה טוענים המשיבים כי לא הופעל על המבקש לחץ ששלל את רצונו החופשי ועולה לכדי פגם.

המבקש בתשובתו מיום 30.12.13 טוען כי הפשרה איננה משקפת את אינטרס טיהור שמו. לדברי המבקש לא ברורה התנגדות המשיבים שכן לא נתבע מהם סעד כספי אלא רק דרישה שיעמדו מאחורי הטעות שעשו ויתקנו אותה. המבקש מציין כי בעקבות התוכנית תלמידיו ברחו ממנו, אשתו התגרשה ממנו, ילדיו מתכחשים לו והוא הפך לבודד וגלמוד.

דיון:

ביום 10.11.13 הגיעו הצדדים להסכם פשרה כדלקמן: