ימית א. בטחון (1998) בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל

פסק דין

העותרת הגישה עתירה כנגד המשיבה (הסוכנות היהודית לארץ ישראל) בשל סירובה לקיים מכרז פומבי לקבלת שירותי חנייה בירושלים. טענת העותרת היא כי המשיבה חייבת בחובת מכרז לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק חובת המכרזים"). בד בבד עם הגשת העתירה, פתחה העותרת בהליך של המרצת פתיחה כנגד המשיבה, הזהה בתוכנה לעתירה זו.

בהחלטה מיום 20.08.13 נתבקשה העותרת ליתן דעתה על השאלה האם טענותיה כנגד פעולותיה של המשיבה מצויות בסמכותו העניינית של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, והאם לאור האמור בעניין זה, בין היתר, בהלכת בית רבקה (בג"ץ 4212/91 המוסד החינוכי הממלכתי דתי העל-יסוד לבנות "בית רבקה" נ' הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, פ''ד מז(2) 661), היא עומדת על עתירתה. בהודעה שהגישה העותרת היא ציינה כי היא עומדת על עתירתה ושבה וטענה כי חוק חובת המכרזים חל על המשיבה, שכן היא תאגיד ממשלתי המצוין בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים בהיותה "תאגיד שהוקם בחוק". עוד לדברי העותרת, אופייה הציבורי של המשיבה מחייב כי היא תתנהל כדין ותערוך את התקשרויותיה בשיטת המכרז לפי החוק.

דין העתירה להידחות על הסף בשל העבר סמכות עניינית.

אכן, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ייתכן וכטענת העותרת חלה על המשיבה בשל אופייה הציבורי, חובת עריכת מכרז. זאת, בדומה להחלת חובת המכרזים על גופים שונים, גם כאלו שלא חלה עליהם חובת מכרז לפי חוק חובת המכרזים, מכוח עקרונות משפט כלליים, ובדומה לחובה מעין זו המוטלת על גוף דו-מהותי מכוח עיקרון הדואליות הנורמטיבית (ראו למשל, ע"א 3414/93 און נ' מפעלי בורסת היהלומים (1965) בע"מ, פ"ד מט(3) 196, 204), או גם על גוף פרטי המבצע פונקציות בעלות אופי ציבורי-שלטוני שחלים עליהן עיקרי המשפט הציבורי (ראו למשל, ת"א (מחוזי י-ם) 1755/96 ל.נ.ע סחר ועבודות מיוחדות בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, 21.02.00; עע"מ 8300/07 בטיחות אנוש-החברה לחקירת תאונות ומניעתן נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ, 25.03.10). ברם, השאלה העומדת להכרעה בשלב זה אינה האם המשיבה חבה בחובת מכרז, אלא האם ההשגה על פעולותיה מצויות בסמכותו של בית משפט זה. התשובה לשאלה זו היא בשלילה. גבולות הסמכות של בית משפט זה קבועות בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. סעיף 5 לתוספת זו קובע כי סמכותו של בית משפט זה תהיה בין היתר בענייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים. סעיף 2 לחוק חובת המכרזים קובע כי חובת המכרזים חלה על "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה". "תאגיד ממשלתי" מוגדר בסעיף 1 לחוק חובת המכרזים כ"חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק". טענת העותרת הינה כאמור, שהמשיבה הינה "תאגיד שהוקם בחוק". ואולם, בניגוד לטענת העותרת, בית המשפט קבע במפורש בעניין בית רבקה כי המשיבה אינה "תאגיד שהוקם בחוק". כפועל יוצא מכך, אין ההשגה על פעולותיה באה בגדרי סמכותו של בית משפט זה. זאת, כאמור, גם אם יש ממש בטענות העותרת ביחס לחובת המשיבה לערוך מכרז, שכן החלת נורמות מנהליות על גופים שונים מכוח פסיקת בתי המשפט אין בה כדי להקנות סמכות לבית משפט שלא הוקנתה לו על פי חוק, ועל העותרת לבקש את הסעד הנגזר מחובתה של המשיבה לערוך מכרז, לטענתה, בבית המשפט המוסמך לכך.

כאמור, העותרת פתחה גם בהליך המרצת פתיחה כנגד המשיבה ומשום כך גם אין צורך להורות על העברת העתירה לבית המשפט המוסמך, ואני מורה כאמור, על דחיית העתירה. משלא נתבקשה תגובה או תשובה מטעם המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.