יורש אחר יורש ויורש במקום יורש, צוואה הדדית, שינוי צוואה ועוד

כב' השופט ישעיהו שנלר - אב"ד:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת מירה דהן), שניתן בתאריך 30.01.2011 בת"ע 110040/08, 110041/08, 110042/08, לפיו נדחו הבקשות לקיום צוואות מה-29.10.1995 ומה-30.6.1996 וכן נדחתה ההתנגדות לביצוע הצוואה מיום 17.10.1989, תוך הוראה כי צוואה זו תקוים כלשונה.

תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים בבית משפט קמא:

1.         המערערת  (להלן: הבת) והמשיב (להלן: הבן)הינם אחים, ילדיהם של המנוחים, משה .... ז"ל (להלן: המנוח) ופנינה ..... ז"ל (להלן: המנוחה) (שניהם יחד להלן: המנוחים).

ביום 17.10.1989 ערכו המנוחים צוואה משותפת (להלן: הצוואה המשותפת). המנוח נפטר ביום 19.12.1994 ולאחר פטירתו, ביום 29.10.1995 וביום 30.6.1996, ערכה המנוחה שתי צוואות נוספות (להלן: הצוואות המאוחרות). המנוחה נפטרה ביום 10.6.2008.

2.         בהתאם לצוואה המשותפת, אמור בן/בת הזוג אשר יוותר בחיים לאחר פטירת משנהו לקבל את כל עיזבונו, אשר כלל זכויות חכירה בדירה ברח' ..... תל-אביב (להלן: הדירה) וכן חשבונות בנקים שונים (להלן: הכספים). כך נקבעה הוראה מפורשת כי הנותר בחיים יהיה רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה ללא התערבות איש.

בנוסף, נקבע בסעיף 5 לצוואה כי:

"במקרה ושנינו נלך לבית עולמנו בעת ובעונה אחת ו/או לאחר פטירתו של זה מאיתנו שיאריך ימים יותר מרעהו, הננו קובעים ומצווים כי כל רכושו הנ"ל ובכלל זה רכושו הנ"ל של הנפטר ראשונה מאיתנו, יעבור לילדינו - יורשינו החוקיים לפי החלוקה הבאה...".

בהתאם לחלוקה, הזכויות בדירה אמורות לעבור 70% לבת ו-30% לבן. מאידך, ביחס ליתרת הרכוש, החלוקה הינה באופן שהבת זכאית ל- 60% והבן ל- 40%, תוך הוספה כי האמור אינו כולל חשבונות בבנק לאומי הרשומים על-שם הבת והשייכים לה בלעדית.

עוד יש להפנות לשתי הוראות נוספות של הצוואה כדלקמן:

"7. צוואתנו זאת נעשית ע"י שנינו ביחד ולחוד ובמידת הצורך יראו אותה כצוואה נפרדת שנעשתה ע"י כל אחד מאתנו ביחס לרכושו.

8. הננו משאירים לעצמנו את הזכות לשנות, לתקן, או לבטל צוואה זו אם יעלה הרצון מלפנינו לעשות כן".

צוואה זו נחתמה ביום 17.10.1989, וכשהעדים לחתימת המנוחים, עו"ד שאול אפלבוים (להלן: עו"ד אפלבוים) ועו"ד צ'צ'יק.

3.         המנוח נפטר ביום 19.12.1994 והצוואה המשותפת קוימה בצו מיום 20.3.2005.

4.         לאחר פטירת המנוח, ערכה המנוחה צוואה מיום 29.10.1995 (להלן: הצוואה המאוחרת הראשונה) ובה ציוותה את כל רכושה, לרבות הזכויות בדירה לבת בלבד, וכשלבן ציוותה אך ורק 40% מהכספים, תוך ציון כי מדובר מכל כספיה וחסכונותיה בכל מקור שהוא ובכל השקעה שהיא.

בהתייחס לדירה, צוין באופן מפורש כי הבת תהא זכאית, כאמור, למלוא הזכויות בדירה, אך תוך הוספה כי תהא זכאית גם לכספים שיתקבלו תמורתה, אם הדירה תימכר.

דהיינו, בניגוד לצוואה המשותפת, לפיה אמור היה הבן לקבל, בסופו של יום, 30% מהזכויות בדירה, בהתאם לצוואה זו, הודר הבן מקבלת זכויות בדירה.

יוער, כי בסעיף 5 לצוואה, צוין מפורשות כי מעבר לכך שבטלות צוואות קודמות, בטלה הצוואה המשותפת.

לא למותר להוסיף, כי העדים לצוואה זו הינם עדים אחרים, ובכלל האמור, עו"ד בני דון-יחיא.