ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
3849-16
12/08/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. י' עמית 2. מ' מזוז 3. ד' מינץ
|
- נגד - |
המערער:
יוסף פרייברון עו"ד הדס בקל עו"ד גיל רון ועו"ד מיכל מודעי-הרצברג
|
המשיבים:
1. בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ 2. אינווסטק חברה לנאמנות (ישראל) בע"מ 3. עזמי נשאשיבי 4. יעקב בולוס 5. נזאר בולוס 6. איברהים בולוס ז"ל 7. אלי א. עבוד וליד סייד- רואי חשבון 8. ברייטמן אלמגור ושות'- רואי חשבון 9. ד"ר כמיל משעור (נמחק) 10. בולוס גד בע"מ בפירוק 11. חיים רוזנברג
עו"ד דורון דן ועו"ד דנה שורץ-אשתר [בשם משיבה 2] עו"ד נעים מוסא [בשם משיב 3] עו"ד אחמד מועיין דבאח [בשם משיבים 4-6] עו"ד רון פלג ;עו"ד גלעד שיף ;עו"ד מילי פנחס [בשם משיבה 7] עו"ד אמיר בן-ארצי ועו"ד ד"ר אלעד פלד [בשם משיבה 8]
|
פסק דין |
השופט י' עמית:
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' נד"ב) מיום 13.3.2011 בת"צ 5286-08-07 ולפיה נדחו חלקים רבים מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, והיא נדחתה כלפי חלק מהנתבעים.
- המשיבה 1 (להלן: החברה) היא חברת בת (בבעלות מלאה) של המשיבה 10 (להלן: חברת האם). החברה היתה מיועדת לפעול בתחום התיירות, ובפרט להפעיל "אניית שעשועים" שהיא למעשה אניית הימורים. פעילות האנייה היתה אמורה להתבצע באמצעות חברת בת שהיתה בבעלות מלאה של החברה (Trans Mediterranean Tourism LTD). בעל השליטה בחברות היה המשיב 6, והוא ובני משפחתו (המשיבים 5-3) שימשו כמנהלים ודירקטורים בחברה ובחברת האם.
בשנת 2000, פרסמה החברה תשקיף שעל פיו הוצעו לציבור אגרות חוב בערך נקוב כולל של 31 מיליון ₪ (להלן: האג"ח). החברה הצליחה לגייס באמצעות האג"ח כ-25 מיליון ₪. מחזיקי האג"ח זכו לקבל את תשלום הריבית הראשון בחודש מאי 2001, אך בשנת 2002 התברר כי החברה רוקנה מנכסיה וקרסה, כך שמחזיקי האג"ח נותרו בידיים ריקות. בשמם של מחזיקי האג"ח שנפגעו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, במימון הרשות לניירות ערך. הנתבעים הם הנאמן שהתמנה לצורך הנפקת האג"ח (המשיב 2), הדירקטורים (המשיבים 5-3), בעל השליטה (המשיב 6), רואי החשבון של החברה (המשיבים 8-7), חברת האם, והחתם שהוביל את ההנפקה (פועלים שוקי הון והשקעות בע"מ). עילות התביעה מגוונות, אך הטענות העיקריות הן להטעיית הציבור בתשקיף ובדוחות שהחברה פרסמה לאחר ההנפקה. נטען כי בעל השליטה וחברת האם רוקנו את החברה מנכסיה והובילו לקריסתה, ויתר הנתבעים עוולו בכך שנתנו ידם למהלך או לא מנעו אותו.
מאז קריסת החברה ועד היום חלפו, כמאמר המשורר, "כמעט עשרים שנה". בתקופה זו חלו התפתחויות רבות, ובין היתר: החברה ומספר חברי דירקטוריון הורשעו בעבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק) (ת"פ 40136/05); התביעה נגד החתם נדחתה בהסכמה; בעל השליטה נפטר; התביעה נגד ד"ר כמיל משעור, אחד הדירקטורים, הסתיימה בפשרה (פסק דין מיום 28.6.2015); התובע המייצג הוחלף (בעקבות פסק דין מיום 28.6.2015 בע"א 3103/11) והוגשה בקשת רשות ערעור נגד מינויו של התובע המייצג הנוכחי (רע"א 2590/17); הבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוקנה; נגד המשיב 4 ניתן צו כינוס נכסים והוא ביקש לעכב את ההליכים נגדו.
- לענייננו, ההתפתחות החשובה היא ההחלטה מושא הערעור דנא, אשר בגדרה נדחו רוב טענותיו של התובע הייצוגי (הוא המערער), והבקשה אושרה באופן חלקי. נקבע כי עלה בידי המערער להוכיח עילת תביעה לכאורית בהקשר אחד בלבד: בתשקיף נכלל פרט מטעה, לעניין יעוד ההנפקה, אשר מקים עילת תביעה נגד החברה, הדירקטורים וחברת האם (עמ' 15-13 להחלטה).
המערער הלין על האישור המצומצם של הבקשה, וטען כי בית משפט קמא שגה בכך שדחה את רוב הטענות שנכללו בבקשת האישור. מקום מרכזי בטענותיו של המערער הוקדש לאחריותם של הנאמן ורואי החשבון. בנוסף העלה המערער טענות לגבי החלטות דיוניות שהתקבלו במסגרת ההליך שהתנהל בבית משפט קמא.
- אקדים ואציין כי סימן שאלה מרחף מעל התאמתו של המערער לשמש כתובע ייצוגי, לאחר שהתובע המקורי הוחלף. בנושא זה הוגשה בקשת רשות ערעור (רע"א 2590/17) אשר על פי החלטתו של השופט נ' הנדל מיום 31.12.2017 מעוכבת עד להכרעה בערעור זה.
מכל מקום, נתנו דעתנו לטענותיהם של המערער והמשיבים, לא מצאנו בהחלטתו של בית משפט קמא טעות המצדיקה את התערבותנו, ואנו מאמצים את ההחלטה מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. למעלה מן הצורך, נפרט להלן את עיקרי הדברים בקיצור נמרץ.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת