יוליאנה נ' חדרה עמותה

החלטה

האם יש לאפשר למבקשת לשלוח הודעת צ' ג' כנגד מדינת ישראל –משרד החינוך - זאת השאלה שבמוקד בקשה זו.

1.המשיבה 1 (להלן – העובדת) הגישה תביעתה כנגד המשיבה 1 (להלן – המעבידה) לפדיון ימי המחלה שצברה במהלך תקופת העבודה ובסכום כולל של 25,000 ₪. לטענתה הועסקה כספרנית בית ספר במשך כ- 28 שנים, ועם פרישתה קמה לה הזכאות לפדיון ימי המחלה שלא נוצלו כפי שהובטח לה על-ידי המעבידה, ובהתאם להסכמי השכר החלים על המועסקים במיגזר הציבורי ולחוזר הממונה על השכר. העובדת אינה מיוצגת בהליכים אלה.

2.לטענת המעבידה בבקשתה זו – יש לאפשר משלוח הודעת צד ג' כנגד מדינת ישראל – משרד החינוך (להלן – המדינה). בבקשה נטען כי המעבידה מתוקצבת על-ידי המדינה, ופועלת לפי נוהל פיצוי שנקבע על-ידי המדינה, לפיו במועד הפרישה בית הספר המעסיק יערוך חישוב של ימי המחלה שלא נוצלו, ויגישו למדינה שאמורה לשאת במימון פדיון ימי המחלה. המעבידה טוענת כי המדינה סרבה לשאת במימון פדיון זה בנימוק שהפדיון משולם למורים בלבד, ולא לעובדים מנהליים כדוגמת העובדת. לפיכך נטען כי אם תקום חובה של המעבידה לשאת בתשלום הפדיון בנסיבות המקרה – הרי שעל המדינה לשאת בעלותו, וכן כי צירופה של המדינה בהליך דרושה לשם השלמת התמונה העובדתית והכרעה במחלוקות.

3.הבקשה הועברה לתגובת המשיבות. העובדת לא הגישה תגובתה. המדינה מתנגדת לבקשה.

בתגובתה טוענת המדינה כי בית הדין לעבודה אינו המסגרת הדיונית המתאימה לבירור טענות הנוגעות לשיפוי/ תקצוב בגין ימי מחלה לא מנוצלים של עובדי המעבידה. המדינה מודה כי היא משפה בעלויות בתי-ספר על-יסודיים כדוגמת המעבידה בגין פדיון עבור ימי מחלה שלא נוצלו, אלא שהשיפוי הוא בגין עובדי הוראה בלבד, הכל בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי מיום 12.1.11 אליו מפנה העובדת בתביעתה.

עוד נטען כי המעבידה כלל אינה צד לאותו הסכם קיבוצי עליו מסתמכת העובדת, כך שאם אימצה את הוראותיו והחילה אותן גם לגבי עובדים מנהליים (תוצאה שהמדינה כלל לא כיוונה אליה) הרי שחיוב בשיפוי יגרור תוצאות קשות ומרחיקות לכת.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

5. משלוח הודעה לצד שלישי הוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, החלות בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, ובלבד שבית הדין ראה לנכון לעשות כן לצורך פישוט הדיון ועשיית משפט צדק, ובלבד שלבית הדין סמכות לדון בתביעה שבין מבקש המשלוח לבין אותו צד שלישי, אילו הוגשה במישרין.

6.בנסיבות המקרה כאן לא נטען כי המדינה היא המעסיקה של העובדת. יחד עם זאת, על מנת לברר אם קיימת אפשרות דיונית לקיים את הבירור הנוגע לצד ג' יש לבחון את מהות העניין הנדון או את מהות העילה ולא רק את זהות הצדדים. מכאן – שיש לאפשר משלוח הודעת צד ג' גם כנגד צד שנוכחותו דרושה ויש כלפיו עילת תביעה באופן המאפשר לפסוק כראוי בכל השאלות הרלוונטיות בהליך, גם אם אין סמכות עניינית ישירה לגביו מכוח חוק (ע"ע (ארצי) 790/05 ד"ר ויקי רבנו נ' tissera, פורסם בנבו, 9.10.2007).

7.בירור השאלה האם אכן קמה מחויבות המעבידה כלפי העובדת לפדיון ימי המחלה שלא נוצלו, בהתייחס לסוג התפקיד אותו היא ממלאת, להוראות ההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים, ולנהלי השיפוי וההשתתפות של המדינה – מצדיק את מתן אפשרות צירופה, וזאת מתוך שיקולים של צדק ויעילות.

8.בנסיבות המקרה כאן נטען בכתבי הטענות כי אותה הבטחה לעובדת באשר לפדיון ימי המחלה ניתנה על סמך נהלי הפיצוי וההסכמים החלים על המעבידה כגוף מתוקצב. מכאן שמסגרת היחסים וההתחייבויות בין המעבידה למדינה מהווים חלק מעילת התביעה, ומקיימים זיקה מהותית בין התביעה המקורית לעילת ההודעה לצד שלישי באופן המצדיק בירורן במסגרת אחת (ע"ע (ארצי) 617/07 מדינת ישראל משרד החינוך נ' אילנה ליטבק, פורסם בנבו, 23.10.2008).

9.לאור האמור אני קובעת שיש לצרף את המדינה להליך ולאפשר למעבידה לשלוח למדינה הודעת צד ג'.

10.סוף דבר – המבקשת רשאית להגיש הודעת צד ג' כנגד מדינת ישראל – משרד החינוך וזאת תוך 14 ימים מהיום. המדינה תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שתומצא לה ההודעה.

11.הדיון שנקבע לגישור ליום 23.5.2013 – יבוטל.

בהתחשב במועדי הגשת כתבי הטענות - המזכירות תקבע מועד לדיון בפני עו"ד מנ"ת/ רשם תורן החל מחודש 7/13.

12.אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' סיון תשע"ג, (12 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.