פסק דין
פסק הדין ניתן בתביעה כספית על סך 235,444 ₪ שהגיש עו"ד יגאל יהלומי (להלן: "יהלומי") נגד יוסף אלגזי (להלן: "אלגזי") בגין שכ"ט עו"ד שלא שולם לו לטענתו, וכן בתביעה שכנגד על סך 500,000 ₪ שהגיש אלגזי נגד יהלומי.
מכתב התביעה עולה כי בשנת 1991 או בסמוך לכך פנה אלגזי ליהלומי על מנת שיטפל עבורו במספר נושאים: בנכס ברח' רמב"ם 43 בפתח תקוה (להלן: "הנכס בפ"ת"); בנכס ברח' וולפסון 56 בתל אביב (להלן: "הנכס בת"א"); בסכסוכים שהיו בין אלגזי לבין אחיו ואחיותיו; וכן ביחסים שבין אלגזי לחברת נווה איתנים, חברה לבנין והשקעות בע"מ (להלן: "נווה איתנים").
לאחר מבוא קצר בעניין פנייתו של אלגזי ליהלומי "בשנת 1991 או בסמוך לכך" בבקשה לטפל בנושאים הנ"ל, מתוארות בכתב התביעה פעולות משפטיות שעשה יהלומי תוך הפניה לנספחים. מכתב התביעה עולה כי לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, ובהעדרו מבקש התובע סכומים שונים בגין כלל הפעולות שביצע אשר מסתכמים בסך כולל של 235,444 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
בסוף כתב התביעה ישנה התייחסות לחמישה מכתבים מה- 13/10/04, 16/1/05, 6/2/06, 5/3/06 ו- 27/4/06 אשר לטענת יהלומי נשלחו לאלגזי בדרישה לקבלת שכר טרחת עו"ד, מכתבין ש"נשארו ללא מענה". כן נטען כי אלגזי התחייב להסדיר את תשלום חובו, אולם שילם רק חלק קטן ממנו, וזאת מבלי לציין בגוף כתב התביעה מהו הסכום ששולם בפועל.
בכתב ההגנה מטעם אלגזי נטען כי התביעה כולה או חלקה התיישנה, היות שרוב האירועים המתוארים בכתב התביעה אירעו למעלה משבע שנים לפני הגשתה. כמו כן נטען כי יהלומי טיפל עבור אלגזי ברכישת חלק מזכויותיהם של אחיו בנכס בפ"ת ובנכס בת"א כבר בשנת 1992, וכתוצאה מרשלנותו של יהלומי נאלץ אלגזי להשלים עבודות רבות בעצמו, כשנכון ליום הגשת כתב ההגנה הזכויות שרכש אלגזי טרם נרשמו על שמו.
עוד נטען בכתב ההגנה כי הקשר בין יהלומי לאלגזי נוצר אגב כך שיהלומי ייצג את אחיו של אלגזי, מר יצחק אלגזי (להלן "יצחק") וטיפל עבור יצחק בשני עניינים מרכזיים: רכישת זכויות בנכסים בפ"ת ות"א ועסקת קומבינציה בנכנס בפ"ת. הטיפול בשני העניינים היה רשלני ביותר, ולשם דוגמה עסקת הקומבינציה טרם הושלמה בשל רשלנות בניסוח החוזה, שכן לא הוגדרה דרך חלוקת החנויות והמחסנים בבניין שנבנה על פי ההסכם.
בכתב ההגנה הועלו טענות נוספות בנוגע לטיפול של יהלומי, וכן נטען כי במשך 12 שנים תמימות לא פנה יהלומי לנתבע ולא דרש ממנו תשלום כלשהו. כן נטען כי אלגזי נהג לפנות ליהלומי בעניין שכר הטרחה והוא השיב כי "שכרו ישולם על ידי רוכשי הדירות". בנוסף לכך נטען כי בשנת 2002 החזיק יהלומי בהחזר שהתקבל מערעור מס שבח כפיקדון לתשלום הוצאות משפטיות עתידיות.
בכתב הטענה נטען בנוסף כי יהלומי מעולם לא שלח לו חשבון שכ"ט עו"ד מפורט, ועל כן אין לתחשיב בכתב התביעה כל קשר למציאות. אלגזי הפנה בכתב ההגנה לתביעה שכנגד והעלה טענת קיזוז שלפיה ככל שיחוייב בשכר טרחה יש לקזז מסכום זה את הנזקים הרבים אשר נגרמו לו כתוצאה ממחדליו של יהלומי ומהטיפול הרשלני שקיבל.
בתביעה שכנגד ישנה התייחסות לנזקים אשר נגרמו לאלגזי בסכומים גבוהים, בסך של 1,800,000 ₪, אולם נטען כי לצרכי אגרה, התביעה מוגשת ע"ס 500,000 ₪ בלבד בגין ירידת ערך במכירת דירות, השקעות שנדרש אלגזי להשקיע בדירותיו ואובדן שטחי מחסנים.
בכתב ההגנה שהוגש מטעם יהלומי בתביעה שכנגד נטען, בין היתר, כי לא ברור מדוע אלגזי חיכה למעלה מ- 17 שנה על מנת להגיש את התביעה שכנגד, אם באמת סבר שמדובר בעבודה רשלנית של יהלומי. כמו כן ולגופו של עניין הוכחשו טענות אלגזי לעניין ביצוע עבודות ברשלנות, ונטען כי הזכויות של אלגזי בנכס לא נרשמו גם בעקבות מחדלים של אלגזי ושל אחיו יצחק.
יהלומי ואלגזי ערכו תצהירי עדות ראשית בתמיכה לטענותיהם.
אלגזי צירף לתצהירו חוות דעת של שמאי, מר קיינר, אשר קבע בחוות דעתו בין היתר כי הוא מעריך את הנזק שנגרם לאלגזי בגין ירידת ערך דירותיו בסך כולל של 300,000 ₪, ובגין תוספת בנייה בקומת הפנטהאוזים ותוספת מחסנים ב- 280,000 ₪.
אלגזי הגיש תצהיר עדות ראשית נוסף לתמיכה בטענות התביעה שכנגד.
המצהירים והמומחה נחקרו בחקירות נגדיות על תצהיריהם, ולאחר מכן הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בכתב: סיכומים מטעם יהלומי בתביעה העיקרית, סיכומים מטעם אלגזי בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד, סיכומים מטעם יהלומי בתביעה שכנגד וסיכומי תשובה מטעם יהלומי בתביעה העיקרית.
יצוין כי הוגשו בקשות הדדיות לדחייה על הסף של התביעה העיקרית ושל התביעה שכנגד מחמת התיישנות. בית המשפט דחה את הבקשות הנ"ל בהחלטה מנומקת, אך קבע כי אין בכך כדי למנוע מהצדדים להעלות טענות מפורטות יותר בעניין ההתיישנות בהמשך ההליך. כבר אז בהחלטה מיום 12/10/10 נקבע כי בפני בית המשפט תביעה לשכר טרחת עו"ד ראוי ללא הסכמי שכר טרחת עו"ד. כמו כן נקבע כי כתב התביעה מפנה לנספחים, ובמרבית המקרים רק לאחר עיון מעמיק בהם אפשר ללמוד על מועד התגבשותו של חוב זה או אחר, ולא מתוך כתב התביעה עצמו. כמו כן נקבע במפורש כי "נראה כי היה מקום להתייחס ביתר פירוט לכל המועדים הרלוונטיים בגוף כתב התביעה ולא רק באמצעות הפניה לנספחים" (עמ' 2 ש' 4-5 להחלטה), ומנגד נקבע כי "אין בפני בית המשפט טיעון מסודר מטעמו של מר אלגזי אשר מתייחס לכל אחת מהעבודות שביצע עו"ד יהלומי בנפרד" (עמ' 3 ש' 4-5).
בהעדר פירוט מספיק נקבע כי הטענות שהועלו בבקשות לדחיית התביעות על הסף יוכרעו בפסק הדין הסופי שיינתן בתיק.
טענות יהלומי בסיכומיו
בסיכומי יהלומי נטען כי אין כל מחלוקת שהוא ביצע את העבודות, אך אלגזי טוען כי הוא אינו חייב לו דבר, ולכן הנטל להוכיח כי יהלומי ויתר על שכרו עובר לאלגזי, משום שמדובר בטענת הודאה והדחה. כן נטען כי אלגזי לא הביא עדים רבים אשר יכלו לתמוך בגירסתו, כגון אשתו ובתו, ויש לזקוף זאת לחובתו. בהקשר זה נטען כי אשתו של אלגזי יודעת פרטים רלוונטיים ובתו סייעה לו לבצע פעולות שונות.
עיון בסיכומי יהלומי מעלה כי עד עמ' 23 כולל, אין כל התייחסות לפעולות שביצע יהלומי תוך התייחסות לשכר טרחת עוה"ד שנתבע בגין כל פעולה. בעמ' 24 ישנה טענה בעניין שכ"ט עו"ד ספציפי שיהלומי תובע לראשונה בקשר לנכס בת"א בסך של 3,307$ נכון ליום 7/7/05, שבהתאם לשער היציג של 4.61 ₪ לדולר עומד על 15,245 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה עומד על סך של 22,647 ₪. בעניין שכר טרחה המגיע ליהלומי בגין הטיפול בנכס בפ"ת נטען כי מדובר בסך כולל של 48,535 ₪. בגין הטיפול במס שבח על הנכס בפתח תקוה נתבע סך של 38,820 ₪, שהם 7.5% מהסכום שהופחת מהשומה (כשצוין כי לפי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין יש לשלם 7.5.% מהסכום שבמחלוקת שהוא גבוה יותר מסכום ההפחתה). כן נתבעו בגין הטיפול בנושא הנאמנות - סך של 20,852 ₪; בגין הטיפול בתביעה של גבריאל בבית משפט השלום בפ"ת - סך של 56,198 ₪, בתוספת 2,600 ₪ +מע"מ ו- 5,000 ₪ + מע"מ; בגין טיפול בסכסוך בין אלגזי לאחיו בקשר לנכס בת"א - 17,601 ₪; בגין טיפול בהשגות ובעררים למס רכוש - 38,871 ₪; בגין טיפול בתיק 84680/98 בבית המשפט לענייני משפחה - 24,295 ₪; בגין טיפול בתיק 84681/98 בבית המשפט לענייני משפחה - 21,863 ₪; בגין טיפול בתיק 84682/98 בבית המשפט לענייני משפחה - 5,000 ₪; בגין טיפול במו"מ עם החברה בקשר למסירת הדירות - סך של 8,737 ₪, בגין טיפול בהיטל השבחה לנכס בת"א לפי המוסכם או לחלופין על פי אומדן - 5,000 $.