יהושע נ' מ' ואח'

ערעור על פסק דין מיום 9.11.2020 בת.א. (שלום ראשון לציון) 21278-06-18 (כב' השופטת כרמית בן אליעזר) במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לתשלום פיצוי בגין איחור בהחזרת חזקה במושכר ונזקים שנגרמו לו בעקבות שריפה שפרצה בו.

רקע

1. ביום 20.1.2016 נחתם בין המערערת (המשכירה, שהיא חברה בע"מ) לבין המשיב (השוכר) חוזה שכירות, במסגרתו שכר המשיב מהמערערת את המושכר שבבעלותה – אולם תעשיה וחצר סגורה, המוקפת גדר בטון, ברחוב שמוטקין 19 באזור התעשייה הישן בראשון לציון (להלן בהתאמה: "החוזה"; "המושכר").
2. תקופת השכירות הראשונית עמדה על כשנה (בין התאריכים 30.1.2017-21.1.2016, בהתאם לסעיפים 4 לחוזה) ובחוזה נכללה אופציה להארכתה.         
   בתום תקופת השכירות, היה על המשיב להשיב את המושכר לבעליו כשהוא פנוי, שלם ומסודר ולאחר החזרת מצבו לקדמותו (סעיף 29 לחוזה). כמו כן, הוסכם (סעיף 31 לחוזה) כי "החזרת המושכר לידי המשכירה כנדרש בחוזה זה משמעותה החזרת המפתחות של המושכר לידי המשכירה לאחר ביצוע כל העבודות להחזרת המצב לקדמותו, פינוי וסילוק כל חפץ מהמושכר וסיוד הקירות והתקרה טרם החזרת המושכר" [הערה: ההדגשות בפסק דין זה אינן במקור, אלא אם יצויין אחרת – י.ש.].
3. בליל 10.11.2016 פרצה שריפה במושכר, אשר גרמה לו נזקים. בדיעבד, התברר כי המשיב ניהל במושכר מעבדה לגידול סמים ובגין כך הורשע בפלילים (ת.פ. 52677-11-16, להלן: "ההליך הפלילי").
4. המערערת הגישה לבית משפט קמא תביעה נגד המשיב, לתשלום פיצוי מוסכם מכוח החוזה בגין איחור בהחזרת החזקה במושכר ופיצוי בגין נזקים שנגרמו למושכר עקב השריפה.
5. לפני בית משפט קמא טענה המערערת, בין היתר, כי ביום 18.12.2016 נשלחה למשיב דרישה לתיקון הנזקים שנגרמו למושכר, לפינויו ולהשבת המצב לקדמותו; לפי דו"ח שמאית חברת הביטוח, העלות הכוללת לשיקום נזקי השריפה, עמדה על סך של 34,515 ₪ כולל מע"מ. המערערת קיבלה מחברת הביטוח המחאה לשיפוי נזקי השריפה בסך של 16,155 ₪ בלבד, לאחר הפחתת פחת (מאחר והביטוח נערך בערכי כינון) והשתתפות עצמית; המשיב פיגר בפינוי המושכר בשלושה חודשים (30.4.2017-30.1.2017) ולכן, קיזזה המערערת את סכום ההמחאה שהתקבלה מחברת הביטוח, בגין דמי השכירות והפיצוי המוסכם עד אותה עת; נטען כי נציג המשיב - מר ניר פרוינד (להלן: "פרוינד") - שהיה אחראי על ביצוע השינויים והתיקונים במושכר לשם החזרת המצב לקדמותו, התנהל בעצלתיים ולא ביצע את כלל העבודות שנדרשו; ביום 23.11.2017 החזיר פרוינד למערערת, את מפתחות המושכר בחזרה, אולם המערערת גילתה כי מצב המושכר לא הושב לקדמותו; למערערת נדרשו חודשים רבים של עבודות לתיקון ושיקום הנזקים למושכר; על כן טוענת המערערת שיש לראות את המשיב כמי שלא השיב את החזקה במושכר ולחייבו בפיצוי מוסכם בסך של 400 ₪, בגין כל יום פיגור בהשבת החזקה (סעיף 30 לחוזה).
6. לפיכך, בתביעתה בבית משפט קמא, עתרה המערערת לפיצוי בגין הרכיבים הבאים:

• א. פיצוי מוסכם בגין איחור במסירת המושכר 158,000 ₪
• ב. עבודות שיקום הנזקים בהתאם לשמאות חברת הביטוח 29,500 ₪
• ג. דמי שכירות עד להשבת מפתח המושכר 51,280 ₪
• ד. בתוספת מע"מ 40,593 ₪
• ה. בניכוי הסכום ששולם למערערת על ידי חברת הביטוח (16,155) ₪
• ו. סך הכל 263,218 ש"ח 

עיקר קביעות בית משפט קמא בפסק הדין