ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות אילת
|
1514-09
17/05/2010
|
בפני השופט:
יואל עדן
|
- נגד - |
התובע:
יאיר מטלון
|
הנתבע:
עיריית אילת - מחלקת תברואה ותיירות
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
פרוטוקול ביהמ"ש והדיון אינו לשמש במה להטחת דברים קשים, חסרי שחר ובסיס ולא אתיר לתובע להמשיך בטיעון אשר כולל בתוכו ביטויים כפי שהוא החל לבטא לפרוטוקול.
התובע כעת יבחר האם הוא מבקש להמשיך ולטעון וזאת באופן מתון וללא ביטויים כאמור, או שמא יאמר כי סיים את טיעונו.
ניתנה והודעה היום ד' סיון תש"ע, 17/05/2010 במעמד הנוכחים.
יואל עדן, שופט
פסק דין
1.התובע הגיש תביעה אשר עניינה טענתו כי עיריית אילת ביצעה "מעשה גניבה של נגרר" והחזקתו בתחום שיפוטה.
2.ייאמר מיד, התביעה המנוסחת באופן כללי ללא פירוט עובדות ונתונים, והניסוחים החריפים של התובע בכתב התביעה, אשר כפי שיפורט להלן לא מצאתי להן כל בסיס מצאו המשך בדמות ביטויים קשים אשר בחר הוא להעלות גם בדיון.
3.אין מחלוקת כי על אותו נגרר, אשר לגביו התובע תובע פיצוי בסך 10,000 ₪, היתה סירה אשר ניתנה לגביה התראה על פי חוק שמירת נקיון, הואיל והעיריה ראתה בה מפגע.
4.מתמונות שהוגשו, אני למד כי אכן היה מדובר במפגע של ממש ואכן היתה חובה לפנות את הסירה לאלתר. בהקשר זה יש לדחות את טענות התובע ביחס למועד של פינוי הסירה והנגרר, וכן יש לדחות את טענותיו לאיפא ואיפא, בכך שהציג תמונה של רכב אחר אשר לטענתו לא נגרר משך זמן רב.
5.מדובר בנגרר ללא רשיון ואני מוצא כי העיריה היתה רשאית לקחתו יחד עם הסירה השרופה אשר היתה עליו. עוד אני מוצא, כי העיריה היתה רשאית להשמידו בחלוף זמן.
6.התובע טוען, לראשונה במהלך הדיון, ויש לציין בסוף הדיון, כי הוא פנה לקבל חזרה את הנגרר. אין מחלוקת כי התובע ראה את הנגרר במגרש של העיריה ביום בו הובאו הנגרר והסירה השרופה למגרש.
7.נציגת העיריה מכחישה את הדרישה האמורה ואומרת כי אם היתה דרישה כאמור היו בידיה מסמכים ואין בידי העיריה מסמכים כאמור.
8.התובע מבקש אורכה על מנת לאתר מסמכים ולהביאם. אינני מוצא לנכון ליתן ארכה כאמור. מדובר בטענה חדשה ומפתיעה אשר העלה התובע כעת בדיון. הטענה הזו לא נזכרה כלל בכתב התביעה, וככל שהיו בידי התובע מסמכים היה עליו להביאם לישיבת היום.
9.התובע לא הוכיח, כי למרות שראה את הנגרר במגרש, כי דרש אותו או כי ביצע פעולה כלשהי על מנת לקבלו חזרה.
10.יש לציין כי מהתמונות עולה כי מדובר לא רק בנגרר שאין לו רשיון, אלא שספק רב אם ניתן לעשות בו שימוש לאור מצבו.
11.לאור האמור, אני קובע כי בדין נלקח הנגרר, יחד עם הסירה למגרש העיריה, וכי התובע לא הוכיח כי ביצע פעולה כלשהי לקבלתו חזרה ומשכך היתה העיריה רשאית לעשות בו כבכל גרוטאה.
12.להוכחת הבעלות על הנגרר הגיש התובע צילום של מסמך (ת/3) ממנו עולה שאדם מסויים מאשר שקיבל עבור נגרר סך 2,000 ₪ ובנוסף 1,500 ₪ עבור ציוד והסירה. המסמך הזה אינו מציין את שמו של התובע ואינני רואה בו כל ראיה של ממש אשר יכולה להוכיח את הבעלות האמורה.
13.תביעתו של התובע, גם מבחינת הסכום הנקוב בה, מופרזת וחסרת כל בסיס. במהלך הדיון הגדיל התובע עשות והחל לטעון לנזקים רבים ונוספים אשר נגרמו לו כתוצאה מלקיחת הנגרר. לא הוכח מן הנזקים הללו ואני מוצא אותם מופרזים ומוגזמים.
14.לאור כל האמור, התביעה נדחית. לא ראיתי לנכון ליתן צו להוצאות.
15.ניתן להגיש בקשת ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.