ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
17829-03-11
09/10/2011
|
בפני השופט:
רלי גליקליס
|
| - נגד - |
התובע:
אבישי טרבלסי
|
הנתבע:
יוסי עומסי
|
| פסק-דין |
פסק דין
זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שקרתה בין רכבו של התובע לבין משאית הנתבע.
לתביעה צורפה מגדל חברה לביטוח בע"מ עפ"י בקשתה ובהסכמת הצדדים.
לדברי התובע, התאונה קרתה כאשר הוא נהג בג'יפ ויצא ממוסך מיצובישי לכיוון הכביש. תוך כדי נסיעה ישרה, במרחק של כ – 150 מ' ראה משאית של הדואר עומדת לרוחב הכביש כשחזיתה לכיוון המדרכה בצד ימין לכיוון נסיעתו. כאשר התקרב למשאית, ראה כי היא עדיין בעצירה ועל כן, החליט לסטות שמאלה ולעקוף אותה מאחוריה. בעת שהיה בזמן עקיפה, החלה המשאית לנסוע לאחור ופגעה בג'יפ. עקב הפגיעה, נגרם לג'יפ נזק בצידו הימני אחורי. הנתבע טוען, כי הוא לא החנה את המשאית לרוחב הכביש אלא עמד שם כדי לנסוע בנסיעה לאחור אל תוך מחסן הדואר לפרוק סחורה.
עד מטעמו, כיוון אותו לאחור, והוא כלל לא ראה את הג'יפ שהגיע מימינו עד לפגיעה.
טענתו היתה, כי הג'יפ עלה עם שני גלגליו השמאליים למדרכה כדי לעקוף אותו ואולם, הוא עצמו לא ראה את העליה למדרכה וגם העד שכיוון את המשאית לאחור, לא ראה את העליה למדרכה.
מתמונה שהגיש התובע עולה, כי רק הגלגל האחורי שמאלי היה על המדרכה ולטענתו העליה למדרכה נגרמה עקב התאונה כאשר המשאית פגעה בו ודחפה את צידו האחורי של הרכב לכיוון המדרכה.
בעיקרון, האחריות רובצת בדרך כלל לפתחו של הנהג אשר נוסע לאחור. הוא עצמו צריך להוכיח כי נקט בכל אמצעי הזהירות כדי למנוע תאונה. במקרה זה, הנתבע נסע לאחור כאשר עד ההגנה שהופיע בביהמ"ש מכוון אותו. בשום שלב הוא לא ראה את הג'יפ שהתקרב אליו מימין ובעיקרון נראה לי כי רוב מעייניו היו נתונים למכוון אשר הורה לו כיצד עליו לנסוע.
התובע טוען, כי המשאית התחילה לנסוע לאחור כאשר הוא היה מאחוריה. ואולם, אם אכן כך קרה הדבר, הג'יפ היה מסתיר לנהג המשאית את המכוון כך שהנהג יכול היה להבין כי נגרמת כאן סכנה.
התובע טוען, כי נהג המשאית לא נקט באמצעי זהירות כדי למנוע תאונה. ואולם, הוא עצמו לא נקט בשום אמצעי זהירות כאשר המצב חייב זאת.
הוא נסע ישר וראה משאית עומדת בניצב למדרכה וחוסמת את כל נתיבו וחלק מהנתיב הנגדי. אין ספק כי בדרך כלל משאית לא חונה בצורה כזאת. טענתו היתה כי הוא חשב שהמשאית רוצה לצאת לכיוון הכביש והוא יוכל לעבור מאחוריה.
איני מקבלת טענה זו שכן המשאית כאמור, עמדה כשחזיתה בניצב למדרכה כך שלו רצתה להתחיל לנסוע היתה אמורה לעלות למדרכה.
התובע לא מצא לנכון לעצור ולבדוק באם יש נהג בתוך המשאית. לצפור או לנקוט כל אמצעי זהירות שהוא. במקום זאת הוא בחר לעקוף את המשאית כשהוא סוטה לגמרי אל המסלול הנגדי מבלי לראות כלל אם לא מגיע רכב ממול שכן שדה הראיה שלו היה חסום על ידי המשאית.
נראה לי, כי נהג המשאית נקט באמצעי זהירות מספיקים ולעומתו, התובע לא נקט בשום אמצעי זהירות.
על כן, האחריות לתאונה רובצת כולה לפתחו של התובע.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים סך של 500 ₪ כל אחד תוך שלושים יום מהיום.
המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.