טענת פסלות חסרת יסוד וכזו העולה זמן רב לאחר ידיעת העובדות הנטענות בה (שאינן עילת פסלות)

א.         לפני בית הדין מונח ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין האזורי מיום א' בכסלו התשפ"א (17.11.20) שלא לפסול את עצמו.

נקדים ונאמר: החלטת בית הדין מנומקת ומבוארת היטב, והמענים לטענות המערערת הוזכרו בגוף ההחלטה. צר לנו שהמערערת חוזרת על חלק מטענותיה, טענות שאין להן בסיס וודאי שאין בהן עילה לפסילה.

הצדדים מתדיינים לפני בית הדין הרבני בחיפה בתביעת גירושין שהגישה האישה ביום כ"ו באלול התשע"ח (6.9.18), תביעה שלה כרכה המערערת את שאר העניינים שבין הצדדים – הסדרי שהות, מזונות ילדים ומזונות אישה, חלוקת רכוש וכתובה. המערערת הייתה מיוצגת על ידי עו"ד שרית סולן.

כבר בדיון הראשון שנערך ביום כ"א באדר התשע"ט (16.2.19) הודע למערערת שיש היכרות בין אב בית הדין למשפחת הבעל. כפי העולה מהפרוטוקול הצדדים לא היו מודעים להכרות (לא קִרבה) שבין אב בית הדין לאבי הבעל. גם אב בית הדין לא היה מודע ל'ייחוסו' של הבעל, מסיבה זו בירר אב בית הדין בתחילת הדיון הראשון עם הבעל מיהי משפחתו, ולכן שאל בתחילת הדיון הראשון אם הצדדים מבקשים שיפסול עצמו מלדון בתיק. בתגובה לדברים נאמר על ידי באת כוח האישה שאין התנגדות שידון בתיק וכן שאין הם מבקשים פסילתו. לאור הנ"ל דן בית הדין וטיפל בכל העניינים שהועלו לפניו בתיק זה.

על פי הדרישה הנחרצת של האישה התגרשו הצדדים ביום י"א בטבת התש"ף (8.1.20). בתיק הייתה פעילות ערה וניתנו בו עד היום למעלה ממאה וארבעים החלטות.

לאחר כשנתיים משהחל ההליך, ביום ט"ז בתמוז התש"ף (8.7.20), החליפה האישה את באת כוחה, ובאת כוחה החדשה של האישה המשיכה בדרך ניהול התיק בנעליה של באת כוחה הראשונה. רק לאחר למעלה משלושה חודשים, ובשל החלטות שלא מצאו חן בעיניה הגישה המערערת ביום י' במרחשוון התשפ"א (28.10.20) את הבקשה לפסילת הרכב שעליה ניתנה ההחלטה המעורערת הדוחה את הבקשה מחוסר עילה.

בית הדין עיין בכתבי הטענות של הצדדים בחומר שבתיק ושמע הצדדים באריכות, הטענות שהעלתה המערערת לפנינו הן כדלהלן:

א.       קשר 'חברי' בין האב"ד לבאת הכוח הקודמת.

ב.       המערערת ביקשה לפסול את הדיין ובאת כוחה לא שמעה בקולה.

ג.       יש היכרות מוקדמת וקרבה ראשונית של אב בית הדין לבעל, ולכן הוא לא היה אמור לשאול אם רוצים שיפסול עצמו, הוא היה אמור לפסול עצמו ללא תלות בדעת הצדדים.

ד.       משוא פנים בכמה החלטות כדלהלן:

1. הצדדים התגוררו תחת אותה קורת גג ובית הדין קבע שעליהם להתגרש ומייד;
2. עד היום האיש מתגורר שם, והאישה עם ארבעה ילדים;
3. מועד הקרע נקבע למועד הגשת תביעת הגירושין ולא במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

לעומתה אמר בא כוח המשיב:

א.       עצם הגשת הבקשה יש בה חוסר תום־לב של ממש. אין לזה תקדים, שלאחר שנתיים של הליכים משפטיים שיש בהם בקשות והחלטות וחקירות, פונה צד בבקשה כזו. וזה צד שנהנה מההחלטות ונהנה מהחלטה חמורה נגדנו, שהיא עברה מקום מגורים.

ב.       באת כוחה הקודמת שלא אמרה דבר – היא הייתה ב'קרבה אישית' עם אב בית הדין, והיא חשבה שזה יועיל לה, ולכן לא ביקשה פסילה. היא זו שפעלה בחוסר תום־לב 'הובטח לה קשר', אבל זה לא לגמרי צלח.

ג.       מי שהעלה את עניין הפסלות זה אב בית הדין, ובפתח הדיון נתן להם לשקול את הדבר, והם היו מיוצגים ונתנו הסכמה.