טסה נ' אטדגי

פסק דין

התובע הינו בעלים של הדירה ברח' תשבי 1 בתל אביב. בין התובע לבין הנתבעת נכרת הסכם שכירות שהעתקו צורף לכתב התביעה. על פי האמור בהסכם, תקופת השכירות מסתיימת בתאריך 30.5.10, דהיינו, תקופת השכירות הסתיימה.

בהתאם לאמור בכתב התביעה, והנתבעת אינה מכחישה זאת בכתב הגנתה, את חלקה בדמי השכירות בסך 550 ₪ לחודש היא אינה משלמת מאז חודש נובמבר 2008. החלק האחר של דמי השכירות משולם על ידי משרד הבינוי והשיכון במישרין לתובע, בסך של 1250 ₪ בחודש. גם תשלום זה נפסק החל מיום 30.5.10 לאחר שתקופת השכירות על פי חוזה השכירות הנ"ל – הסתיימה. בהתאם לאמור בכתב ההגנה הנתבעת הפסיקה לשלם את דמי השכירות לאחר שקיזזה נזקים, כביכול, שנגרמו לה כתוצאה משריפה בדירה עקב תקלה במערכת החשמל, שאירעה בתאריך 13.11.09.

בית המשפט חזר ושאל את ב"כ הנתבעת מאין שאבה הנתבעת את זכותה לקזז את הנזקים תמורת חלקה בדמי השכירות, ותשובה לא התקבלה. זכות זו אינה קיימת בתנאי השכירות, הנתבעת מעולם לא שלחה הודעה לתובע על כך שהיא מבקשת לקזז, היא אף לא פנתה לבית המשפט בתביעה על נזקיה, ומעבר לכל זה אין בפני אף לא תצהיר שמן הדין שיהיה מלווה במסמכים, לאימות הטענה.

התביעה שבפני הינה תביעה לפינוי בהתאם לפרק טז'(4) לתקנות סדר הדין האזרחי. הנתבעת לא צירפה כל תצהיר לכתב הגנתה, וכבר מסיבה זו היה מקום לדחות את כל טענות ההגנה.

מעבר לכל זאת, כאמור, תקופת השכירות הסתיימה. ב"כ הנתבעת טוענת כי התובע מושתק מלטעון לעילת תביעה של סיום תקופת השכירות, כאשר הדברים לא מופיעים במפורש בכתב התביעה. ב"כ התובע טוען שעילה זו קיימת, במשתמע, לאור צירוף חוזה השכירות לכתב ההגנה. גם אם טענה זו אינה במקומה, הרי ברור לבית המשפט שעילה זו, קיימת בפועל, ואם יש צורך בכך, אני מתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף את העילה של פינוי בגין סיום תקופת השכירות.

שמעתי את טענותיה של ב"כ הנתבעת לגבי זכותה של הנתבעת להמשיך ולהחזיק במושכר, לאחר סיום תקופת השכירות, ולא שמעתי כל נימוק של ממש, פרט לטענות על מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת, שאין מקום מגורים אחרים לה ולבני משפחתה, אולם טענות לא תישמענה, כשמדובר בקניינו הפרטי של התובע ואין הוא מחויב ליתן מקום מגורים לנתבעת, בחינם, מרצונו הטוב, ושמעתי מפי בא-כוחו שהוא אף אינו מוכן לחתום על חוזה שכירות נוסף מול הנתבעת.

בכל נסיבות אלו, הנני קובע כי הנתבעת, ראשית, הפרה את תנאי חוזה השכירות, ומכאן שלתובע זכות לדרוש את פינויה, וכן היא מחזיקה במושכר שלא כדין, ובהעדר כל זכות, לאחר שתקופת השכירות הסתיימה.

הנני מצווה על הנתבעת לפנות את הדירה נשוא כתב התביעה ולהשיב את החזקה בה לתובע, כשהדירה פנויה מכל אדם או חפץ של הנתבעת.

לפנים משורת הדין ועל מנת לאפשר לנתבעת להתארגן, הנני מורה שהפינוי והשבת החזקה לא יהיו לאחר יום א', 7.11.10, שעה 12:00.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

ניתנה והודעה היום י"ט חשון תשע"א, 27/10/2010 במעמד הנוכחים.

דן מור, שופט בכיר

הוקלד על ידי: שולי הרפז