טנוס נ' רשות הפיתוח באמצ' חב' עמידר בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בה חויב המבקש , בגין הגשת תביעה על סך 2,932,000 ₪.

על פי תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה. לטענתו, הינו חסר כל רכוש או נכסים, אין ברשותו חשבון בנק או כרטיס אשראי והכנסתו היחידה הינה מקיצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי בסך 2,412 ₪. המבקש אף טוען, כי ניסה לגייס את סכום האגרה מידידים וקרובים, אך נתקל בסירוב והדבר לא עלה בידו.

המבקש טוען בכתב התביעה כי הנתבעים נושאים באחריות נזיקית כלפיו עקב הריסת הבית בו התגורר בספטמבר 2008 , בזמן ששהה במאסר ממושך. לטענת המבקש, אשר התגורר בבית, ערב מאסרו, על פי הסכם שכירות מוגנת, הנתבעים התרשלו בהליך מתן צו ההריסה בהסתמכם על תמונות של בית שכן, מה גם שפסק הפינוי ניתן שלא כדין, תוך התעלמות ממאסרו וממצבה האישי של אימו ולאחר שלא בוצעו המצאות כדין. הגם שלא ניתן לקבוע כי ההליך אינו מגלה כל עילה, הרי שהתרשמתי כי סכום התביעה מופרז והוערך בהגזמה יתרה. אמנם, שמאי מטעמו של המבקש העריך את שווי הנכס שאבד בסכום של 822,000 ₪, אך לעומת זאת, הערכתו של המבקש בכ-2,000,000 ₪ את הנזק הנפשי שנגרם לו, נראית על פניה כמופרזת וחסרת כל בסיס.

אחת המטרות העומדות בבסיסה של החובה לשלם אגרה, היא סינון תביעות מופרזות על פניהן. תשלום אגרה מהווה מחסום מפני הגשת תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. לכן, בבואו של בית המשפט לשקול האם ראוי לפטור בעל דין מתשלום אגרה, רשאי בית המשפט לקבוע לגבי איזה סכום יינתן הפטור, על מנת למנוע ניצול לרעה של ההליך. לא אחת נקבע כי: "סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית משפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הריאלי של התביעה: 'האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש' ..." (בשא (חי') 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (2001) - פורסם בנבו).

מאחר והתרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה, הרי שיש ליתן לו פטור אך ורק לגבי הסכום הריאלי של תביעתו (בהנחה שכל טענותיו של המבקש אכן תתקבלנה לאחר שמיעת הראיות), אשר להערכתי, אינו עולה על סך של 1,200,000 ₪. אשר על כן, לפי תקנה 14(ח) לתקנות אני פוטר את המבקש מתשלום אגרה ביחס לסכום של 1,200,000 ₪.

על המבקש לשלם תוך 30 יום את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ולחלופין, לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור שניתן. לא יעשה כך המבקש – תימחק התביעה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"ע, 06 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א