ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
36504-04-10
28/10/2010
|
בפני השופט:
ארז יקואל
|
- נגד - |
התובע:
יהושע טנא טננבאום
|
הנתבע:
ד"ר אבי ירקוני
|
|
החלטה
לפניי בקשה שהגיש המבקש לפסילתי מהמשך הדיון בתיק שבכותרת.
המדובר בתביעה קטנה אותה הגיש המבקש כנגד המשיב, לפיצוי בגין נזקים נטענים שנגרמו לו מחמת החלטת המשיב שלא לשכור נכס שבבעלותו.
המבקש טוען כי מאחר והמותב הודיע בפתח הדיון האחרון כי למד ביחד עם המשיב בבית ספר יסודי, הרי שקיים חשש בלבו בדבר האובייקטיביות של המותב בנוגע לפסיקתו האפשרית בתיק.
סברתי כי אין ממש בבקשה ודחיתיה אף מבלי צורך לקבל את עמדת המשיב.
סעיף 77 א'(א)(א1)(1) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 קובע כך:"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בנהול המשפט... שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:.. צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת".
בין המותב לבין המשיב לא קיימת כל קרבה וודאי שלא קרבה ממשית.
המשיב למד עם המותב בבית ספר יסודי לפני למעלה משלושים שנה ומאז לא פגש המותב במשיב.
אוסיף ואציין כי גם בשעתו ולמיטב זכרוני לא התקיימו יחסי קרבה בין המותב לבין המשיב.
במהלך הדיון הראשון שהתקיים בתיק לא זיהיתי את המשיב כלל ורק בפתח הדיון השני שהתקיים הפניתי אליו שאלה מיוזמתי אם אכן המדובר במי שלמד עם המותב כאמור.
גם המשיב עצמו נזקק לרענון זיכרון בהקשר זה וטרחתי לציין את הדברים לפרוטוקול הדיון ולו למען הסדר הטוב.
הזכות לשבת בדין הינה גם החובה לעשות זאת ושופט אינו חופשי לפסול עצמו רק משום תחושה סוביקטיבית של מתדיין לפיה אין זה ראוי כי ישב בדין.
על מנת שאעתר לבקשה, יש צורך בקיומה של אפשרות ממשית משמע גובשה עמדה סופית מטעמי ביחס לעניינם של הצדדים, כך שאיני פתוח עוד לשכנועים ומעורבתי למולם עד כה יוצרת דיעה קדומה כלפיהם.
הדברים מרוחקים כמזרח ממערב מאפשרות שכזו.
כמו כן, "השתחררות" לא ראויה של שופט מהדיון פוגעת בהגינות ההליך ובאמונו של הציבור ויכולה לגרור אחריה עיוות דין בר השוואה במידתו להמשך דיון בעניין שפסילה היתה ראויה לו (ראה בג"צ 332/61 אייזנר נ' פינקלשטיין פד"י לז1841).
מכל האמור, דחיתי את הבקשה תוך שמצאתי לנכון להבהיר למבקש את המובן מאליו לפיו הפסיקה בעניין תתקבל מכח ראיות הצדדים ונסיבותיו הקונקרטיות של העניין.
זכות ערעור לכב' נשיאת בית המשפט העליון בתוך – 10 ימים. ככל שיבחר המבקש להגיש ערעור עליו להודיע על כך לבית משפט זה באופן מיידי וטרם הדיון הקבוע, על מנת שיופסק הדיון עד להחלטה בערעור.
לידיעתם הדחופה של הצדדים.
ניתנה היום, כ' חשון תשע"א, 28 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.