טל נ' לביא ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו, לפיצוי כספי בסך 15,544 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים ביום 17.11.09 בצומת מרומזר בין הרחובות אחימאיר וששת הימים בנחל עשן.

לטענת התובע, הוא נסע ישר כאשר האור ברמזור בכיוונו דלק ירוק, הנתבעת 1 שבאה ממול פנתה שמאלה לעבר נתיבו, כאשר הרמזור בכיוונה דולק באור אדום, וכדי שלא להתנגש בה, הוא סטה ימינה, התנגש ברמזור ונגרם הנזק לרכבו באשמתה.

לטענת הנתבעת 1, רכבה עמד ברמזור לפניה שמאלה אחרי רכב נוסף, כאשר האור בכיוונה התחלף לירוק היא נכנסה לצומת, היא הבחינה בתובע שמתפרץ במהירות לצומת כאשר האור בכיוונו דולק אדום ברמזור, סוטה ופוגע באי תנועה וברמזור, באשמו העצמי בלבד.

אין למעשה מחלוקת כי התובע מנע תאונה קשה עם רכב הנתבעת 1 בכך שסטה ימינה. השאלה היא מי משניהם נכנס לצומת כאשר הרמזור בכיוונו דולק באור אדום ויצר את המצב המסוכן.

בדיון העיד התובע כי נכנס לצומת כשהאור בכיוונו דולק ירוק. התובע טען שנסע במהירות סבירה של כ- 60 קמ"ש. התובע לא הביא הסבר מניח את הדעת לכך שלאחר הפגיעה ברמזור נזרק עוד כ- 20 מ' קדימה כעולה מהתמונות נ/2, מה שמלמד לכאורה על מהירות גבוהה. יש לזכור כי גם מי שנכנס לצומת כשהאור ברמזור שבכיוונו דולק ירוק, חייב לצפות כניסה של כלי רכב אחרים, ולא להכנס לצומת אם איננה פנויה. לפיכך, נראה לי כי התובע לא נסע במהירות סבירה בהכנסו לצומת.

כזכור, התובעת טענה כי רכב נוסף עמד לפניה ופנה לפניה שמאלה. התובע לא זכר קיומו של רכב כזה, כמו שלא זכר אם היו כלי רכב נוספים בכיוונו.

מנגד, הנתבעת 1 העידה באופן בהיר ואמין, כי עמדה אחרי רכב אחר בפניה שמאלה, ונכנסה לצומת רק כאשר האור ברמזור בכיוון שמאל הפך ירוק. חברה של התובעת, מר אולג נבחוב, חיזק את עדותה זו.

לחיזוק גירסת התובע, צורפה לתביעה חוות דעת של בוחן תאונות דרכים מר יהודה עזר. מר עזר קובע כי הנתבעת 1 היא זו שנכנסה לצומת כאשר האור ברמזור בכיוונה דלק אדום, וזאת לנוכח תזמן פעולת הרמזור בצומת.צודקות הנתבעות, כי חוות הדעת למעשה איננה בגדר חוות דעת מקצועית, אלא הכרעה בסוגיה שבמחלוקת, על יסוד גרסתו של התובע בלבד, תוך הסבר כללי כיצד הגרסה מתיישבת עם מופע הרמזורים ותו לא.

מהדוח המשטרתי נ/1, עולה כי המשטרה החליטה לסגור את התיק, לאחר שמצאה כי לא ניתן לקבוע מי מהמעורבים נכנס לצומת באור אדום. יחד עם זאת, חשוב לציין שהבוחן המשטרתי קובע:

"בצומת קיימים גלאי דרישה בפניות שמאלה בכל כיווני הנסיעה. לא ניתן לבצע סדר פאזות בצומת, מאחר וסדר הפאזות תלוי בפניות שאלה ומשתנה בהתאם להגעת רכבים לצומת...".

מר עזר נחקר בבית המשפט, וניכר כי איננו יודע כלל על גלאי הדרישה. כאמור לעיל, כל חוות הדעת של עזר נסמכת על גירסת התובע ועל תזמון הרמזורים ותו לא. משנופל החלק המרכזי בחוות הדעת, הרי שאין לייחס לחוות דעתו של עזר כל משקל שהוא.

כידוע, נטל ההוכחה מוטל על התובע. חוות הדעת של המומחה מטעמו איננה מעלה ואיננה מורידה. מהירות נסיעתו היתה גבוהה למדי, עקב המשך תנועת הרכב לאחר ההתנגשות ברמזור. הנתבעת 1 והעד נבחוב העידו בבהירות כי עמדו ברמזור אחרי רכב אחר שנכנס לצומת לפניהם. התובע לא זכר את הרכב הנוסף, ולא זכר פרטים רבים אחרים. בנסיבות אלה, אני קובע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, להוכיח כי היתה זו הנתבעת 1 שנכנסה לצומת באור אדום.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם את הוצאות הנתבעת 1 בסך 300 ₪. לא מצאתי לנכון לחייבו בהוצאות הנתבעת 2 שהוא לא תבע וביקשה ביוזמתה להצטרף.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ח אב תש"ע, 08 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.