טכנאי מזגנים התרשל בתיקון מזגן וגרם לנזק- יפצה

1.         זוהי תביעה קטנה על-סך 8,649 ש"ח, שהגיש מיקי דינוביץ ( התובע) נגד מאיר צמח ( הנתבע), טכנאי מזגנים, בגין נזקים שהתובע טוען, כי הנתבע הותיר במערכת המיזוג שבביתו. תמצית טענת התובע היא, שהנתבע לא איתר את התקלה שהייתה במערכת המיזוג שבביתו, ובמקום לתקן את הטעון תיקון, הוא הסב נזק לרכיבים שלא היה כל צורך לטפל בהם.

2.         אין מחלוקת, כי במהלך חודש אוגוסט 2007 התגלתה תקלה במזגן שבבית התובע. משום כך, הזמין התובע את הנתבע לתקן את התקלה. ביום 24.8.07 הגיע הנתבע לבית התובע, בדק את המזגן וסבר, כי מקור התקלה הוא בכרטיס הפיקוד של המזגן וכי יש להחליפו, כפי שנעשה, בעלות של 900 ש"ח כולל מע"מ. דא עקא, שהמזגן שב והתקלקל, התובע שב והזמין את הנתבע, וזה אכן הגיע וביצע תיקונים חוזרים וכן תיקונים נוספים כשינוי החיווט הקיים במזגן. מסכת זו של תקלות, אזעקת טכנאי וביצוע תיקונים, ארכה עד לחודש דצמבר 2007. ביום 3.1.08 הזמין התובע טכנאי אחר, שערך בדיקה למערכת המיזוג והגיע למסקנה, כי מקור התקלות בו לא היה כרטיס הפיקוד, כפי שסבר הנתבע, אלא מדחס המזגן, אותו, לדברי הטכנאי, היה צריך להחליף מלכתחילה. ואכן, המדחס הוחלף בעלות של 2,310 ש"ח, ולטענת התובע, לאחר החלפת המדחס, לא היו כל תקלות נוספות. לאחר דברים אלה, פנה התובע לנתבע בדרישה כי ישיב לו את כספו. בין הצדדים היה דין ודברים, ואולם הם לא הצליחו להגיע להסכמה, ומכאן התביעה שבפניי.

3.         התובע טוען, כי הנתבע התרשל בעבודתו וגרם נזק למזגן, אותו נאלץ התובע לתקן על-ידי הזמנת טכנאי אחר, אשר נדרש לתקן את הנזקים שגרם הנתבע, ולתקן את המדחס, שתיקונו נדרש מלכתחילה. בשל כך מבקש התובע, כי בית המשפט יחייב את הנתבע להחזיר לו את הסכום ששילם לו בתחילה (900 ש"ח), את עלות ביקור הטכנאי האחר
(195 ש"ח), את עלות העבודה שביצע הטכנאי האחר, הנוגעת לפעולות שביצע הנתבע בחיווט המזגן (1,205 ש"ח), פיצוי בגין הוצאות חשמל חריגות שנבעו, לטענת התובע, מהליקויים במזגן (419 ש"ח), פיצוי בגין אובדן 9.5 ימי עבודה (5,410 ש"ח) וכן פיצוי בגין עגמת נפש והחזר הוצאות משפט ועלות שיחות טלפוניות בסך 624 ש"ח.

4.         הנתבע טוען מצדו, כי לא התרשל בעבודתו, וכי מעת ששבה ואירעה התקלה במזגן התובע, הוא אמר לתובע, כי שורש הבעיה מצוי במדחס אותו יש להחליף, ולחלופין, לנוכח סוג המזגן, הוא המליץ בפני התובע להחליף את המזגן, שהנו מזגן מפוצל, ליחידות מיזוג בודדות. לטענת הנתבע, התובע דחה את הצעותיו המקצועיות בטענה, כי עליו לשקול בדבר ולהתייעץ עם גורם מקצועי נוסף, ועמד על כך שהנתבע יתקין לו מחדש שוב את יחידת הפיקוד של המזגן. הנתבע צירף תצהיר מטעם טכנאי העובד עמו, החוזר על גרסת הנתבע. למותר לציין, כי התובע דוחה את גרסת הנתבע וטוען, כי הנתבע או הטכנאי מטעמו מעולם לא דיברו עמו על הצורך בהחלפת מדחס.

5.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

אין מחלוקת, למעשה, כי הטיפול שביצע הנתבע במזגן התובע, לכל אורך התקופה, לא הניב את התוצאה המתבקשת, היינו - תיקון התקלה. אין גם חולק על כך, שמקור התקלה במזגן היה בחלק שלא טופל או הוחלף על-ידי הנתבע, היינו, במדחס. המחלוקת היא, האם הנתבע איתר מקור זה של התקלה, ואם כן, האם הצביע על כך בפני התובע והציע לו חלופה בהקשר זה? הנתבע משיב בחיוב בעוד שהתובע משיב בשלילה. אני סבור, כי הגרסה המסתברת ביותר היא, שהנתבע לא איתר את התקלה האמורה, ומן הסתם, לא אמר זאת לתובע. הראיה לכך היא, הניסיונות החוזרים והנשנים שביצעו הנתבע והטכנאי מטעמו לאתר את התקלה במוקד אחר במזגן, מלבד כרטיס הפיקוד, והפתרונות שהעלו - היינו, החלפת הכרטיס וחיווט מחדש של המזגן - פתרון שבוצע, אך גם הוא לא הניב תוצאות. אם אכן אמר הנתבע לתובע בפגישתם האחרונה בדצמבר, כי מקור התקלה הוא במדחס, מדוע פנה התובע לטכנאי אחר על-מנת להחליף את החלק, לאחר שהדין והדברים שהתקיים שבין הצדדים נמשך זמן כה רב, ועד לאותה נקודת זמן, התובע עמד על כך שהנתבע יבצע את המוטל עליו ויתקן את המזגן?

6.         פועל יוצא ממסקנתי הוא, שהנתבע התרשל בתפקידו בכך שלא איתר את מקור התקלה, ותחת זאת גרם נזק. לנוכח זאת, אני מחייב את הנתבע להשיב לתובע את סכום הכסף שהתובע שילם לו, וכן את הוצאות התובע בגין השירות שקיבל מהטכנאי האחר לצורך תיקון נזקי הנתבע ותיקון המדחס. בסה"כ, על הנתבע לשלם לתובע בגין כל אלה, סך של  2,320 ש"ח.

7.         ומה באשר ליתר ראשי התביעה? ככל שהדבר נוגע להוצאות חשמל חריגות שתובע טוען שנגרמו לו, הרי שמן החומר שהונח בפניי לא הוכחה טענה זו ועל-כן אני דוחה אותה. ככל שהדבר נוגע לטענה בדבר אובדן 9.5 ימי עבודה, הרי שלא הוכח בפניי, כי נגרם לתובע חסרון כיס בשיעור הנתבע, ומשום כך אני דוחה גם ראש תביעה זה. אשר לטענה בדבר הוצאות טלפון ועוגמת נפש, הרי שהואיל וקיבלתי את גרסת התובע באשר לאופן התרחשות האירועים ומשכם, סביר שנגרמו לתובע הוצאות, טרחה ועוגמת נפש, אותן אני מחליט לאמוד בסך של 750 ש"ח.

8.         סוף דבר. אני מחליט לקבל את התביעה במובן זה, שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,070 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 250 ש"ח.

9.         המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מעת קבלת פסק הדין.

ניתן היום ט"ז באלול, תשס"ח (16 בספטמבר 2008) בהיעדר הצדדים.