ה"ת
בית משפט השלום ראשון לציון
|
43852-05-12
05/06/2012
|
בפני השופט:
הלית סילש
|
- נגד - |
התובע:
מוחמד טאקטאקה
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
החלטה,החלטה |
החלטה
אני מתירה את השאלה.
ניתנה והודעה היום ט"ו סיון תשע"ב, 05/06/2012 במעמד הנוכחים.
הלית סילש, שופטת
החלטה
בפני בקשה להשבת תפוס במסגרתה עותר המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה להשיב לידי מר נימר טקאטקה את הרכב מספר רישוי 64-700-23 (להלן: "הרכב").
ב"כ המשיבה התנגדה וטענה כי הבקשה הוגשה שלא על-ידי הטוען לזכות ומכאן שדינה להידחות על הסף.
לגופו של עניין, הפנתה המשיבה את תשומת הלב לגרסאותיו השונות של המבקש בחקירותיו ובהמשך לחוסר סבירות טיעוניו של מר נימר טקאטקה לעניין בעלותו ברכב (להלן: "נימר").
המסגרת המשפטית הנדרשת לצורך הדיון בתיק זה הינה פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי").
תפיסת הרכב נעשתה, כפי העולה מכתב האישום שעה שלשיטת המשיבה פעל הנאשם 1 יחד עם אחר לגניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וקשירת קשר לביצוע פשע.
נוכח הוראות סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, עמדה, לכאורה, למשיבה הזכות והאפשרות לתפוס את הרכב. הבקשה המונחת בפני הינה בקשה בהתאם להוראות ס' 34 לפקודת סדר הדין הפלילי על פיה יכול שוטר או אדם התובע זכות בחפץ לעתור לבימ"ש זה לצורך החלטה ביחס לתפוס.
בעניין זה צודקת המשיבה בטענתה המקדמית על פיה משנטען כי מר נימר כי הינו בעל הזכות ברכב, הרי שראוי היה כי הבקשה תוגש על ידו.
ב"כ המבקש, עתר נוכח האמור לעיל, במסגרת הדיון שבפני, לתיקון הבקשה. אני מוצאת להיעתר לבקשתו זו ואיני רואה טעם במחיקת הבקשה לצורך הגשתה של בקשה זהה תוך שינוי השם בלבד.
משהוגשה הבקשה המקורית ונתבקש התיקון, ראוי כי תינתן החלטה לגופן של טענות.
בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת לצורך שקיים לאזן בין הזכות הקניינית של טוען לבעלות בתפוס זה או אחר לבין צורכי חקירה וכוונת המדינה לעתור לחילוט תפוס.
נוכח האמור בכתב האישום, הרי ככל שיורשע הנאשם 1, ויוכחו עובדות כתב האישום, כמו גם יוכח כי הרכב הינו בבעלותו של הנאשם 1, לא מן הנמנע כי הרכב אכן יחולט.
מאידך, אנו מצויים כעת בשלב בו טרם הוכרע התיק לגופו, ודומה כי צו החילוט בהתאם להוראות סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי, ראוי כי תידון עם ובכפוף לאותה הרשעה.
דומה כי בין אם הרכב הינו אכן בבעלות המבקש מר נימר, ובין אם הינו בבעלות הנאשם 1, הרי שהגם שיהא בכך כדי להשליך על שאלת החילוט אם וכאשר, הרי שאין בכך כדי לגרוע מן האפשרות ליתן החלטת ביניים ביחס לאותו רכב.
איני מתעלמת מן הנתונים אשר עלו מחקירתו של המבקש. נתונים אלו מעלים סימני שאלה ברורים מאוד וזאת בלשון המעטה.
עם זאת, אני סבורה כי ההכרעה בשאלה זו טרם הגיעה מועדה.
גם אילו היה מדובר ברכבו של הנאשם 1 עצמו – לכאורה לא היה בכך כדי למנוע מזכות עתירתו לביהמ"ש לשחרור הרכב בתנאים אלו ואחרים.