חצי שנה עבודות לתועלת הציבור לעובד משרד הרישוי בגין קבלת שוחד

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"/"החוק").

2.         על פי האמור בכתב האישום, הנאשם, בזמנים הרלוונטיים, הועסק במשרד הרישוי בבאר שבע. נתנאל ביטון, שוטר במשטרת ישראל, שימש בזמנים הרלוונטיים כסוכן סמוי (להלן : "הסוכן").

3.         על פי כתב האישום לקח הנאשם שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו כעובד ציבור עת סייע לסוכן לעבור את מבחן התיאוריה תמורת תשלום. בתאריך 17.05.06 הסתייע הסוכן בנאשם וקיבל בעזרתו טופס מבחן תיאוריה פתור למעט העמוד הראשון בטופס. את התשובות לשאלות בעמוד הראשון בטופס הבחינה פתר הסוכן, כפי שסוכם בינו לבין הנאשם, על פי סימונים שסימן לו הנאשם באצבעותיו. הסוכן עבר את הבחינה ובתמורה מסר לנאשם סכום של 4,500 ש"ח.

4.         הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ובתיק נוהלו הוכחות. בסיומן של ההוכחות, בהכרעת דין מיום 11.01.10, הרשעתי את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. מצאתי את גירסת הסוכן מהימנה כשלעצמה ואף נתמכת בראיות נוספות, העדפתי אותה על פני גירסת הנאשם וקבעתי כי עבירת השוחד במקרה דנן הוכחה מעבר לכל ספק סביר.

5.         לנאשם הרשעה אחת בעברו משנת 2004, בגין עבירה על חוק התכנון והבנייה משנת 1997.

6.         במסגרת הראיות לעונש העידו בנו של הנאשם בן ה-18 דודו בן אבו (להלן: "דודו") ורעיית הנאשם מיטל בן אבו (להלן: "מיטל"). 

7.         מיטל ודודו סיפרו כי הם מכירים את הנאשם כאדם ישר שחינך את שלושת ילדיו לערכים של עבודה קשה ופרנסה ביושר ובכבוד. שניהם תיארו את הנאשם כאיש משפחה חם, אבא טוב ובעל תומך. מיטל ודודו סיפרו כי מפתיחת ההליכים כנגד הנאשם ומעת שהורשע חל שינוי בהתנהגותו, הוא מוטרד דבר שמשפיע על התנהלות כל המשפחה. מיטל ודודו הוסיפו כי הנאשם אינו עבריין או פושע וביקשו מבית המשפט להקל בעונשו ולא להכניסו לבית הסוהר.

8.         ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב. ב"כ הנאשם טענה בעל פה.

9.         ב"כ המאשימה בטיעוניה עמדה על חומרתה היתירה של עבירת השוחד במקרה דנן. לדבריה פרט לעובדה שהנאשם כעובד הציבור מעל בתפקידו תמורת בצע כסף, הרי שבמקרה דנן מעשי הנאשם יכלו לגרום לסכנה, כאשר סייע לאדם שאינו בקיא בחוקי התנועה לעבור במרמה את בחינת התיאוריה העיונית ובבוא העת לגשת למבחן מעשי ולהחזיק ברשיון נהיגה.

10.       ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשם אין עבר פלילי משמעותי אך הפנתה לפסיקה שקבעה כי בעבירות שוחד בהן מעורבים נציגי ציבור יש מקום להעדיף את שיקולי ההרתעה והגמול על פני נסיבות אישיות ולגזור עונשים של מאסר בפועל. לאור האמור עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל משמעותי, מאסר מותנה וקנס כספי משמעותי.

11.       ב"כ הנאשם טענה כי להבדיל מהפסיקה המחמירה שהגישה ב"כ המאשימה בה דובר על מקרים בהם לקחו הנאשמים שוחד כמה וכמה פעמים, הרי שבמקרה דנן הנאשם הורשע בלקיחת שוחד אחת ויחידה. לדבריה, הנאשם בן 44, נשוי ואב ל-3 ילדים, עבד במשך 18 שנים במשרד התחבורה, מהם 15 שנים כפקיד כללי במשרד הרישוי בבאר שבע. הנאשם נעדר עבר פלילי ומאז ביצוע העבירה בה הורשע לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים. כל אלה לטענתה מעידים על היות הנאשם אדם נורמטיבי ושהעבירה בה הורשע איננה אלא מעידה חד פעמית. שיקול נוסף לקולא לטענת ב"כ הנאשם היא העובדה שהנאשם ביצע את עבירת השוחד כתוצאה מהדחתו של סוכן משטרתי שגם השתמש בהיכרותו עם משפחת הנאשם בכדי להדיח אותו לבצע את העבירה. לאור האמור ביקשה ב"כ המאשימה להקל עם הנאשם ולא להכניסו לבית הסוהר, דבר שתוצאותיו יהיו הרות אסון עבורו.

דיון:

12.       אין חולק כי עבירת השוחד הינה עבירה חמורה בעלת היבטים ציבוריים משמעותיים. עובד הציבור משמש כנאמן הציבור ושלוחו ועליו להקפיד על טוהר כפיו. עובד ציבור הנוטל שוחד מועל בשליחות זו וגורם להשחתת המידות, לפגיעה בסולם הערכים החברתי ולערעור האמון שרוחש הציבור למוסדות השלטון. לפיכך, ככלל מדיניות הענישה בעבירה זו הינה השתת עונשים מרתיעים של מאסר בפועל.

13.       נסיבות ביצוע העבירה במקרה דנן, עת ניתן שוחד במקום רגיש כמשרד הרישוי, משרד שאמון על מתן רשיונות נהיגה ורשיונות רכב, מוסיפות על חומרתה. לקיחת שוחד על ידי עובד משרד הרישוי בתמורה לסיוע בבחינת התיאוריה למי שאינו בקיא בחוקי הנהיגה כנדרש, יש בה משום תרומה בעקיפין לסיכון חיי אדם ולמכת תאונות הדרכים.

14.       יחד עם זאת, חרף חומרתם של מעשי הנאשם שומה על בית המשפט לדבוק בעקרון הענישה האידווידואלית, ולאזן את חומרת העבירה בה הורשע, ואינטרס ההרתעה והגמול עם הנסיבות האישיות של המעשה ושל העושה.

15.       מבחינת נסיבותיה, כמתואר בכתב האישום, העבירה של לקיחת השוחד בה הורשע הנאשם אינה ניצבת במעלה מדרג החומרה, וזאת מכמה היבטים.

16.       כך בע"פ 5822/08 נתנאל טרייטל נ' מ"י, דובר על פקיד מס הכנסה שהורשע ב-6 עבירות של קבלת שוחד במסגרת תפקידו ונגזרו עליו בין היתר 18 חודשי מאסר בפועל. כב' השופט דנציגר התייחס לנסיבות לחומרה ולקולא בעניינו באומרו: "דברים אלו מקבלים משנה תוקף בעניין שלפנינו בו לקיחת השוחד על ידי המערער לא היתה בגדר מעידה חד פעמית של עובד ציבור, אלא המדובר בהתנהגות שיטתית של המערער אשר חזרה על עצמה מספר פעמים ולאורך תקופה ארוכה. אומנם, יש ממש בטענתו של המערער כי בהיותו עובד זוטר של שלטונות המס יש ליחס למעשיו חומרה פחותה בהשוואה לחומרה שהיתה מיוחסת להם לו בוצעו על ידי עובד ציבור בכיר...".

17.       במקרה דנן, הנאשם היה עובד זוטר במשרד הרישוי. מחומר הראיות בתיק עלה כי תפקידו במשרד הרישוי לא היה מוגדר והוא הגדיר את תפקידו כ"עובד כללי".

18.       נסיבה מקילה נוספת הינה שבמקרה דנן אין המדובר בלקיחת שוחד שיטתית, מספר רב של פעמים ועל פני תקופה ארוכה. עסקינן במקרה אחד ויחיד של לקיחת שוחד שהסתכם בסכום של 4,500 ש"ח.