חפוטא ואח' נ' הרנט ואח'

פסק דין

מונחת בפניי תביעה כספית על סך של 5,000 ₪ וכן תביעה שכנגד בסכום זהה.

התובע הינו בעלים של עסק ברחוב דיזינגוף בת"א, ועוסק בין היתר בשיפוצים.

לטענת התובע, בתאריך 25.3.10 הוזעק לביתו של הנתבע בשל נזילה, בעבור התיקון דרש סך של 2,500 ₪. כשהחל התובע בעבודתו, לטענתו גילה כי הצנרת חלודה לחלוטין ועל כן הציע לנתבע תיקון כולל בסך של 22,242 ₪. כמו כן, התובע קיבל סך של 1,500 ₪ מקדמה בעבור העבודה. בתאריך 28.3.10 הועברה הצעת המחיר לנתבע. הנתבע הגיע למשרדו של התובע, לחץ את ידו וסוכם כי העבודה תחל ביום 1.4.10. זאת ועוד, התובע התחייב כלפי הנתבע כי העבודות שהוזמנו תבוצענה תוך 14 ימי עבודה. זאת ועוד, מוסיף התובע כי בתאריך 31.3.10 יום טרם תחילת ביצוע העבודות, הפר הנתבע את ההסכם והחליט לבטלו. לפיכך, מבקש התובע לקבל את תביעתו ולפסוק נזקים בסך 5,000 ₪. לשיטתו, בעקבות הסכם ההזמנה לא התחייב לביצוע עבודות אחרות, מה גם שטוען הוא כי הוסכם ביניהם שהסך שכבר שולם יקוזז מהסך שהוצע בהצעת המחיר.

לטענת הנתבע והתובע שכנגד, התובע לא ביצע כל תיקון כפי שמתאר הוא בכתב התביעה וכן בעדותו בבית המשפט. נכון הדבר כי פנה לתובע למטרת בדיקה וזיהוי כשלים הגורמים לנזילת מים ולתיקון הנזילה, אך לטענתו, לא חתם עמו על כל הסכם. זאת ועוד, תחילה הצהיר התובע כי עלות התיקון הינה בסך של 2,500 ₪, ביקש מקדמה על סך של 1,500 ₪ ומקדמה זו שולמה. התובע שבר 4 אריחי קרמיקה בחדר האמבטיה ואז הצהיר כי הצנרת כולה חלודה ועל כן נתן הצעת מחיר לתיקון הנזילה בסך של 31,900 ₪, ואילו ההצעה שצורפה לכתב התביעה הינה הצעת מחיר שניה. יתרה מכך, חוזר וטוען הנתבע כי אין הסכם חתום בין השניים ולא זאת אף זאת, מבקש הוא את ההחזר בסך של 1,500 ₪.

אין חולק כי בענייננו אין הסכם חתום על ידי שני הצדדים. אכן היה הליך של מו"מ בין השניים ונשאלת השאלה האם הבשיל המו"מ לידי הסכם, אם לאו.

כבר נאמר לא אחת הן בפסיקה ענפה והן בספרה של פרופ' גבריאלה שלו "חוזים", כי חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בכל צורה אחרת. ויכול להיות שיש חוזה בין צדדים אף אם אין הסכם חתום.

אני רואה לציין ולומר כי ערה אני לכך כי בחיי היום יום רוב החוזים על ידי אנשי עסקים וצורכי שירותים שונים, שלא מודעים בדיוק לדרישות החוק ביחס לצורה. מנהלים אלה מו"מ, מגיעים להסכמות וכורתים חוזים, עד שפתאום קם אחד הצדדים ומתחרט ונאחז הוא בצורת החוזה.

יתרה מכך, לא אכביר מילים, אך אומר כי על צדדים לנהוג זה כלפי זה ביושר ובהגינות, הן בשלב של המו"מ והן בשלב שאחריו.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי הן בכתב התביעה, הן בכתב ההגנה, והן בכתב התביעה שכנגד, ראיתי הראיות ושמעתי את עדויות הצדדים בפניי, העדפתי לקבל את גרסתו של התובע. עדותו בפניי נמצאה אמינה ומהימנה והתרשמתי כי באמת ובתמים נערך חוזה בין השניים, אמנם לא חוזה בכתב, אך אין בליבי הספק היה פה חוזה בדרך אחרת, והנתבע חזר בו מההסכם בין השניים.

צד יכול לחזור בו מהסכם. התובע בענייננו טוען לנזקים שהיו לו, לא הוכיח בפניי נזקים אלה, וכן רואה אני לציין כי קיבל מקדמה בסך של 1,500 ₪, ולאור האמור ולאחר מכלול השיקולים

ששקלתי, הנני לפסוק לטובת התובע סך של 1,000 ₪ שישולמו לתובע תוך 30 יום מהיום, וכן הוצאות משפט בסך של 250 ₪. כמו כן, דין התביעה שכנגד להידחות.

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תש"ע, 25/08/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה ברוורמן, שופטת

הוקלד על ידי: הילה קכל