בפניי בקשה מאת התובע להסרת חסינות, בעקבות הודעת הנתבעת 1, מדינת ישראל, על קיומה של חסינות עובדי ציבור לנתבעים 2-5 בהתאם לסעיף 7א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
-
התובע, חייל בשירות סדיר, הגיש כנגד הנתבעים תובענה על סך מיליון ₪ (וצווי עשה נוספים), שעניינה בתמצית, טענות של התובע כי הנתבעים אבחנו אותו באופן שגוי ופסול, כפו עליו טיפול נפשי יזום שאינו מעוניין בו ובכך גרמו לו נזקים רבים, ביניהם תיעוד רפואי שגוי וחסר בסיס שנרשם בתיקו האישי, עגמת נפש ועוד.
-
הנתבע 2 הינו תא"ל פרופסור יצחק רייס, המשמש קצין רפואה ראשי בצה"ל. הנתבעת 3, אל"מ קרן גינת, שימשה בתפקיד ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל רפואה. הנתבעת 4, סא"ל ד"ר עינת ידידיה, שימשה בתפקיד ראש ענף קליני בחיל הרפואה ואילו הנתבע 5, רס"ן ד"ר לוסיאן לאור, שימש בתפקיד מ"מ / ראש מדור פסיכיאטריה בחיל הרפואה.
-
כאמור, פרקליטות המדינה באמצעות המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אורית סון, הודיעה בשם היועץ המשפטי לממשלה כי הנתבעים 2-5 חסינים מפני האירועים נשוא התובענה וזאת בהתאם לסעיף 7א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן - "פקודת הנזיקין"), הקובע כך:
"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור."
-
בבקשה להסרת חסינות שהוגשה מטעם התובע, צמצם את טענותיו בהקשר לתנאי הראשון בסעיף האמור, לפיו המעשה בוצע "תוך מילוי תפקיד שלטוני". לפיכך, אין צורך לבחון את התנאי השני בסעיף האמור, בכל הנוגע לנסיבות ביצוע המעשה וכוונת המעשה, אלא רק לבחון את קיום התנאי הראשון.
-
בדיון שנערך ביום 22.3.2015, בו נשמעו טיעונים נוספים של הצדדים בהקשר לבקשה להסרת חסינות, הסכים ב"כ התובע לסגת מטענותיו בכל הנוגע לנתבע 2 וקיבל את המלצת בית המשפט כי לגביו תיוותר החסינות (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 7-8), וממילא הבקשה בכל הנוגע לנתבע 2 נדחית.
-
בבקשה נטען, והדברים נאמרים בתמצית, כי הנתבעים 2-5 הינם רופאים או פסיכיאטרים, כל אחד מהם יישם את מומחיותו הרפואית כלפי התובע, באבחונים ובהמלצות שגויות, כי לא הופעלה סמכות שלטונית לצורך ביצוע התפקיד וכי בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, רופא הנתבע בנזיקין בשל טיפול רפואי, אף שהינו מועסק על ידי המדינה, חב בנזיקין עקב המעשה שביצע ואינו נהנה מחסינות.
עוד נטען כי החתומה על הודעת החסינות, עו"ד אורית סון, לא צרפה תצהיר לתמיכה בטעמים להענקת החסינות.
-
בתגובה נטען, בין היתר, כי המדובר בהחלטה מנהלית, אשר כפופה לביקורת שיפוטית על פי כללי המשפט המנהליים, קרי יש צורך להראות שנפל בה פגם קיצוני היורד לשורשו של עניין. כן נטען כי לא נפל כל פגם בהחלטה המנהלית להעניק את החסינות לנתבעים 2-5, וכי המעשים המיוחסים להם נעשו במסגרת תפקידם השלטוני כעובדי ציבור.