פסק דין
בתאריך 26.5.12, בעפולה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע הנהוג על ידו ובין רכב הנתבע הנהוג על ידו.
הנתבע הודה באחריותו לתאונה, אך חלק על רוב הנזקים שהתובע טוען כי נגרמו לו כתוצאה מהתאונה ועותר לפצותו, כמפורט בכתב תביעתו.
לכתב התביעה צורפה חוו"ד של שמאי, שבדק את רכב התובע בתאריך 28.5.12, יומיים לאחר קרות התאונה.
בחוות דעתו, כתב השמאי כי הרכב ניזוק בצד ימין שלו, כאשר החלקים המפורטים בסעיף "חלקים", שהינם דלת קדמית ימנית, כנף קדמית ימנית וטסה אחת לגלגל קדמי ימני "ניזוקו ללא אפשרות תיקון והיה צורך להחליפם" וכן נוצר עוד, בנוסף, "צורך ביישור דלת קדמית ימנית, דלת אחורית ימנית ועמוד קדמי ימני + בסיס מדרכה, הואיל ואלה קומטו, נמעכו ונלחצו".
הואיל ורכב התובע הינו משנת ייצור 2004, קבע השמאי כי החלקים הצורכים החלפה יוחלפו בחלקים משומשים ולא בחדשים.
סך הכל הערכת הנזקים ברכב התובע נקבעה על ידי השמאי לסך של 8,131 ₪.
הנני מקבלת את קביעות השמאי בדבר הצורך בהחלפת חלקים ובתיקונים נוספים, כפי שפורטו בחוות דעתו וכאשר אף בתצלומים של רכב התובע, שהוגשו לביהמ"ש וסומנו נק/1, נראים הנזקים ברכב באותם מקומות שנקבעו על ידי השמאי.
הנתבע הגיש לביהמ"ש הערכת מחיר המתייחסת לתיקון הרכב, שהוגשה וסומנה נק/2, והעומדת על סך גבוה יותר, של 8,470 ₪ אך, לטענת הנתבע, הערכת מחיר זו מתייחסת למחירי חלפים חדשים ולא משומשים או חילופיים, כפי שנקבע על ידי השמאי.
הנני קובעת כי אין בהערכת המחיר נק/2 כדי לשלול את קביעות השמאי מטעם התובע.
כל זאת, כאשר לא הובא בפני ביהמ"ש כל נתון בדבר הפרשי המחירים שבין רכיב חדש לרכיב משומש או חילופי הרלוונטי לענייננו וכאשר הערכת המחיר נק/2 אינה כוללת את מלא העבודות והתיקונים שהשמאי קבע כי יש לבצעם ואכן בוצעו בפועל.
הנתבע לא הגיש לביהמ"ש כל חוות דעת שמאית נוגדת.
על בסיס כל הנ"ל, הנני קובעת כי הוכח שלרכב התובע נגרמו בתאונה נזקים בסך של 8,131 ₪.
בחוות דעת השמאי, קבע כי לרכב התובע נגרמה אף ירידת ערך בסך של 1,820 ₪.
כאשר רכב התובע היה בין 9 שנים בעת קרות התאונה, פרק זמן שהינו גבולי לצורך חישוב ירידת ערך, הנני קובעת כי יש להפחית את שיווי ירידת הערך כפי שנקבע על ידי השמאי, בשיעור של 50%, כך שגובה ירידת הערך יעמוד על הסך של 910 ₪.
הוכח כי התובע נשא בשכ"ט השמאי בסך של 1,100 ₪.
משמע, סה"כ נזקי התובע בתאונה, כפי שנקבע על ידי כי הוכח, הינו בסך של 10,142 ₪.
אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 10,142 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
בהתחשב בכך שהתובע התייצב פעמיים בביהמ"ש, לצורך קיום הדיון, כאשר בישיבה הראשונה הנתבע לא התייצב וניתן פסק דין בהעדרו, שבוטל על ידי, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 1,200 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.