החלטה
במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הוגשה בתחילה כבקשה לביצוע שטר חוב בסך 17,500 ₪ ובהמשך תוקנה כאשר הוגש כתב תביעה מתוקן, לחיוב הנתבע בהשבת כספים על יסוד חוזה הלוואה לו ערבה הנתבעת על פי הנטען.
הבקשה לביצוע השטר הוגשה ללשכת ההוצל"פ במהלך חודש אוגוסט 2008 או בסמוך לכך, ובעקבות הגשתה הוגשה התנגדות ביום 9.12.08. הדיון בהתנגדות התקיים ביום 25.1.09. לדיון לא התייצב עו"ד דרור שרעבי, אשר ייצג את המשיב בפתיחת תיק ההוצל"פ ובמקומו התייצב עורך דין אחר מטעם המשיב, עו"ד חיים בן משה. עו"ד בן משה הודיע לבית המשפט כי ימציא יפוי כח בתוך 7 ימים והסביר כי מרשו, הוא התובע בתיק זה, לא התייצב לדיון שכן נפל למשכב. נוכח דברים אלו הסכימו הצדדים על מתן רשות להגן ונקבעו סדרי הדין להגשת מסמכים ותצהירים כמקובל בתביעה המתבררת בסדר דין מהיר.
ישיבה מקדמית נוספת התקיימה ביום 26.5.09. לאותה ישיבה שוב לא התייצב המשיב בעצמו ושוב התייצב פרקליט חדש מטעמו, וזו הפעם עו"ד עוסאם. באותה הישיבה העיר בית המשפט כי מוזר הדבר, האופן בו מתחלפים פרקליטי התובע. באותה ישיבה התברר כי התובע לא קיים את החלטת בית המשפט מיום 25.1.09 וביקש ארכה נוספת להגשת כתב תביעה מתוקן. על אף התנגדות הנתבעת, על פניו מתוך מגמה ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, נעתר בית המשפט לבקשה, דחה את מועד הדיון והאריך את המועד להגשת מסמכים. בית המשפט התנה, עם זאת, את המשך הדיון בהפקדת ערובה בסך 5,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת.
דיון מקדמי נוסף התקיים ביום 25.1.10, ובמסגרתו נקבע התיק להוכחות ליום 16.9.10. בהחלטה אשר נתקבלה לאחר מכן עקב אילוצים ביומן בית המשפט, נדחה מועד הדיון ונקבע ליום 26.1.11. ביום הדיון ממש, 26.1.11 הועברה לבית המשפט בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, הפעם חתומה ע"י עו"ד הישאם נעמנה, אשר החליף את פרקליטו הקודם של התובע. בבקשה זו, עתר ב"כ התובע לדחיית מועד ההוכחות אשר נקבע לאותו יום ונימק את בקשתו במחלה בה לקה הוא עצמו. נוכח נימוק זה נעתר בית המשפט לבקשה וישיבת ההוכחות נדחתה. דא עקא, ובהמשך אותו ערב התייצב לדיון ב"כ הנתבעת, והתברר כי לא ידע כלל אודות הבקשה שהוגשה לדחיית מועד הדיון או על ההחלטה כי מועד הדיון נדחה. לתובע ניתנה ארכה כדי להסביר מדוע לא הועברה לידיעת ב"כ הנתבעת ההחלטה בדבר דחיית מועד הדיון. תגובת התובע לעניין זה הועברה ביום 10.2.11 ובמסגרתה נטען כי ההודעה בדבר דחיית מועד הדיון לא נמסרה במישרין לב"כ הנתבעת שכן ב"כ התובע סבר שמזכירות בית המשפט היא זו שתוודא את המצאת ההחלטה. בהחלטה מיום 10.2.11 נקבע כי סוגיה זו של ההתייצבות המיותרת תתברר בדיון אשר נקבע להיום.
כך הגענו לישיבה אשר נקבעה להיום. לפני שעה קלה ממש, ממש טרם כניסתי לאולם בית המשפט, הועברה אלי "בקשה בהולה לדחיית מועד הדיון", ואשר במסגרתה עותר התובע פעם נוספת לדחיית מועד הדיון. הנימוק עליו מתבססת בקשה זו הינו "היום בשעת הבוקר כאשר היה החתום מטה בדרכו לבית משפט נכבד זה קיבל הודעה כי הסבתא של התובע נפטרה". על יסוד נימוק זה נתבקש בית המשפט לדחות פעם נוספת את מועד הדיון. נוכח השעה בה הועברה אלי הבקשה – לא ניתנה החלטה בבקשה וממילא, כמובן, שלא ניתנה כל החלטה בדבר דחיית מועד הדיון. הדיון אפוא אמור היה להתקיים כפי שנקבע וב"כ התובע אמור היה להתייצב כפי שאמור להתייצב פרקליטו של בעל דין המודע לקיומו של דיון. ב"כ התובע לא התייצב, וחלף זאת הגיע לאולם בית המשפט עורך דין אחר אשר מסר כי התבקש ע"י ב"כ התובע להגיע לאולם ולמסור את עמדת ב"כ התובע.
במהלך הדיון, כאשר נמסר לב"כ הנתבעת כי הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון, הביע ב"כ הנתבעת את התנגדותו לבקשה. בטיעוניו, בין היתר, הציג ב"כ הנתבעת החלטה אשר ניתנה ביום 20.9.10 בלשכת ההוצל"פ בחדרה, ובמסגרתה מציין מנהל לשכת ההוצל"פ כי כנגד התובע בתיק זה מתנהלים הליכי הוצל"פ לגביית חוב בסך של 431,478.46 ₪.
תאור השתלשלות האירועים אשר הובאה לעיל לא נועדה אלא כדי להבהיר שבמצב זה של דחיות חוזרות ונשנות, של החלפות תדירות של עורכי הדין המייצגים את התובע, של התמשכות הליכים בתיק המתברר בסדר דין מהיר על פני למעלה משנתיים, של דחיות דיונים המתבקשות ערב הדיון ממש, של אי התייצבות התובע עצמו פעמים כה רבות, וכאשר נראה לכאורה כי מצבו הכלכלי של התובע בכי רע, הרי שיש לנקוט זהירות יתרה בטרם תיבחן בקשה נוספת המוגשת לדחיית מועד הדיון.
בבקשה אשר מונחת בפני, כאמור, עותר התובע שוב לדחיית מועד הדיון בטענה לפטירת סבתו של התובע. אין בבקשה זו ולו רמז לגבי המועד בו נפטרה אותה מנוחה, אין בו רמז לזהותה של אותה מנוחה, אין בו התייחסות למועד ההלוויה המיועד לכאורה וודאי שאין הבקשה נתמכת בכל מסמך אשר יאפשר, ולו לכאורה, לבסס את הבקשה. כל שנאמר בבקשה, בלשון שאין סתמית הימנה, הוא כי התובע לא יוכל להתייצב לדיון.
זאת ועוד, גם אם לא יכול היה התובע להתייצב לדיון, לא ניתן להבין מדוע לא יכול היה להתייצב לדיון פרקליטו של התובע. הרי ביחס לפרקליטו של התובע לא ניתן כל נימוק אשר יסביר מדוע לא יכול היה להתייצב לדיון. קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שמצופה היה מב"כ התובע להתכבד ולהתייצב לדיון כאשר הוא מודע לכך שלא התייצב לישיבה הקודמת שנקבעה להוכחות ומודע לכך שדווקא ב"כ הנתבעת התייצב גם התייצב ולחינם התייצב.
נוכח כל האמור לעיל, אינני מוצא כל הצדקה לדחייה נוספת במועד הדיון. תיקים אמורים להתנהל ביעילות ולהסתיים ביעילות. דחיות חוזרות ונשנות של מועדי הדיונים פוגעות לא רק בצד שכנגד אלא גם בציבור אשר יוצא נפסד מביטול זמן שיפוטי ובהתעסקות נרחבת ומיותרת בעניינים דיוניים ולא במהות עצמה. די לעיין בבקשות המרובות ובהתמשכות הדיון בתיק זה כדי להגיע למסקנה כי התובע הגדיש את הסאה. לתובע ניתן יומו, התובע החליט שלא לנצל את היום אשר ניתן לו ובנסיבות אלו לא יימשך בירור התביעה.
אשר על כן, בהעדר התייצבות לתובע – אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך של 10,000 ₪.
בשלב זה אינני נותן הוראה בדבר העברת הכספים המופקדים בקופת בית המשפט, וב"כ הנתבעת יגיש לאישור בית המשפט פסיקתא במסגרתה יינתנו הוראות גם לעניין זה.
לתזכורת פנימית ביום 30.6.11.
ניתנה והודעה היום כ' אייר תשע"א, 24/05/2011 במעמד הנוכחים.
אילן רונן, שופט
הקלדה: פנינה ש.
הוקלד על ידי: פנינה שמריה