חמל חן ואח' נ' חדד ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הנתבעים 1 ו-5 מנועים מלממש את המשכנתא הרובצת על דירת התובעים ברח' יחזקאל 11/4 בכפר-סבא, והידועה גם כחלקה 131/94 בגוש 7594.

כמו כן מבוקש להורות על מחיקת המשכנתא הרשומה על זכויות התובעים בדירה הנ"ל, וכן להורות על ביטול הליכי מימוש המשכנתא על הדירה במסגרת תיק הוצל"פ 26-01387-09-6.

2.ביום 20.1.08 נחתם הסכם הלוואה בין הנתבע 1 כמלווה, הנתבע 2 כלווה והתובעים ביחד עם הנתבע 3 כערבים. יצוין כי התובעים הם הוריו של הנתבע 2.

על פי הסכם ההלוואה התחייב הנתבע 1 להלוות לנתבע 2 סכום של 500,000 ₪ למשך 12 חודשים, בריבית שקלית שנתית של 24%. עוד נקבע, בסעיף 2(ב) להסכם, כי ההלוואה תינתן לאחר רישום כל הביטחונות וזאת על ידי מסירת צ'ק לידי הלווה על סך ההלוואה, עשוי על ידי המלווה לפקודת הלווה. עוד נקבע, בסעיף 9(ב) להסכם, כי כל שינוי או תוספת להסכם זה יהיו בתוקף רק אם נעשו בכתב ובחתימת הצדדים להסכם.

3.על פי הסכם ההלוואה ערבו התובעים לחיוביו של הנתבע 2, והתחייבו למשכן את דירתם האמורה לעיל כבטחון לפירעון ההלוואה.

לטענת הנתבע 1 הוא העביר ביום 30.1.08, על פי הוראת הנתבע 2, סך של 440,000 ₪ לידי חברה בשם "מור פור יו בע"מ", ובאמצעות רואה החשבון יורם ידעי, העביר 60,000 ₪ נוספים.

לאחר שהעיד רואה החשבון יורם ידעי, הוא העביר לתיק זה העתקים של שני צ'קים שניתנו, לטענתו, לידי הנתבע 2. האחד - על סך של 10,000 ₪, שזמן פירעונו 29.1.08, לפקודת מירי בוכריס, והשני - על סך של 50,000 ₪, שזמן פירעונו 24.1.08, לפקודת מור פור יו בע"מ.

כלומר, על פי טענת הנתבע 1, הועבר מלוא סכום ההלוואה עוד במהלך חודש ינואר 2008.

על פי נסח המקרקעין שהוגש, נרשמה המשכנתא על דירתם של התובעים ביום 04.2.08.

4.לטענת הנתבע 1, הוא לא קיבל כל הלוואה מהנתבע 2 למרות האמור בהסכם ההלוואה. הנתבע 3 טען, שחברת מור פור יו, הנמצאת בשליטת אשתו, לימור בוכריס, לוותה מהנתבע 1 את הסכום האמור ואף שילמה את הריבית בגין ההלוואה.

הנתבע 1 מאשר בעדותו כי אכן את ריבית ההלוואה שילמה חברת מור פור יו, אך את הצ'קים שנעשו על ידי מור פור יו, הוא קיבל מהנתבע 2. עוד ציין הנתבע 1 בעדותו, כי כאשר הצ'קים לא כובדו הבטיח לו הנתבע 2 לתת לו 6,000 ₪ על חשבון הריבית.

5.המחלוקת שבין הצדדים נוסחה בקדם המשפט בישיבה מיום 21.5.09. באותה ישיבה הוסכם על הצדדים, כי אין מחלוקת שהנתבע 1 העביר כספים למור פור יו והמחלוקת היא האם ההעברה נעשתה לפי הוראות הנתבע 2.

6.אין מחלוקת כי דרך העמדת ההלוואה נקבעה בסעיף 2(ב) להסכם. שם נקבע, כי ההלוואה תינתן לאחר רישום כל הביטחונות ועל ידי מסירת צ'ק עשוי על ידי המלווה לידי הלווה ולפקודתו. אין מחלוקת שצ'ק כזה לא ניתן.

עוד נקבע בהסכם, כי שינויו יהיה בתוקף רק אם נעשה בכתב ובחתימת הצדדים להסכם. אין מחלוקת שמסמך המשנה את דרך מתן ההלוואה כפי שנקבעה בסעיף 2(ב) להסכם – לא נעשה מעולם.

7.כלל הוא, שצד הטוען טענה במשפט מוטלת עליו החובה להוכיח טענה זו.

התובעים טענו כי ההלוואה לבנם, הנתבע 2, מעולם לא ניתנה. לעומתם, טוען הנתבע 1, כי ההלוואה הועברה לחברת מור פור יו על פי הוראת הנתבע 2.

מאחר והצדדים הסכימו כי סכום הכסף הועבר לחברת מור פור יו, יצאו התובעים ידי חובתם להוכחת טענתם שסכום ההלוואה מעולם לא הגיע לידי בנם, הנתבע 1.

כעת מוטלת החובה על הנתבע 1 להוכיח שאכן הנתבע 2 נתן הוראה להעביר את הכספים לחברת מור פור יו.

בעניין זה העיד עו"ד ישראל יעקב, עוה"ד אשר ערך את הסכם ההלוואה, כי כבר בעת עריכת ההסכם התכוון הנתבע 2 להשקיע את הכסף בעסק משותף עם מר בוכריס. עניין זה למד עו"ד יעקב מפיו של הנתבע 2. מעובדה זו מנסה ב"כ הנתבעים 1 ו-5 ללמוד את ההיגיון שבהעברת הסכום, על פי הוראת הנתבע 2, לחברת מור פור יו.