ת"א
בית משפט השלום עכו
|
1665-05
05/05/2010
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
חמוד פואד מוחמד ע"י ב"כ עוה"ד טאהא ריאד
|
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע כללי
1.עניינה של תביעה זו הסכם חילופי מקרקעין שנערך בין התובע ואחיו לבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") ביום 6.4.1979 (להלן: "הסכם החליפין"), במסגרתו מסרו התובע ואחיו מקרקעין שבבעלותם למינהל והמינהל מסר להם בתמורה את המגרשים שמספרם 14,15,16 בגו"ח 70/19609 בכבול.
2.התובע טען כי שנים לאחר מכן התגלה לו כי השטח שמסר המינהל לו ולאחיו, קטן מהשטח שאמורים היו לקבל בהתאם להסכם החליפין שהיה 1870 מ"ר.
3.תחילה הוגשה התביעה כתביעה לצו עשה שיורה למינהל לקיים את הסכם החליפין ולמסור לתובע את מגרש 14 בשלמותו.
4.בכתב ההגנה המקורי הכחיש הנתבע את טענות התובע. כמו כן טען להעדר סמכות עניינית לבית משפט זה.
5.בישיבת 20.3.06 הסכימו הצדדים כי, מבלי לפגוע בטענותיהם, ימונה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט שיבדוק את שטח המגרשים.
6.המומחה המוסכם, מר אבו ריא סאלח, מהנדס ומודד הגיש ביום 22.6.06 את חוות דעתו במסגרתה קבע כי קיימים הפרשים בין השטח המוקצה לתובע ולאחיו במגרשים עפ"י הסכם החליפין לבין שטח המגרשים בפועל, כדלקמן – במגרש מס' 14 חוסר של 83 מ"ר, במגרש מס' 15 חוסר של 7 מ"ר, במגרש מס' 16 חוסר של 15 מ"ר. סה"כ שטח חסר – 105 מ"ר. נשלחו שאלות הבהרה למומחה וניתנו תשובותיו.
7.לאחר שנסיונות לפתרון המחלוקת בין הצדדים בהסכמה כשלו, תוקן כתב התביעה והצדדים הסכימו כי חוו"ד המומחה תעמוד בתוקפה במסגרת הדיון בה. ביום 2.11.08 הוגש כתב תביעה מתוקן ובו תביעה כספית לתשלום סך של 180,000 ₪. הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן.
טענות התובע
8.במסגרת הסכם החליפין מסר המינהל לתובע ולאחיו 3 מגרשים בגודל כולל של 1870 מ"ר ובתמורה מסרו הם למינהל שטח של 18079 מ"ר בחלקה 66 בגוש 19606.
9.כשערכו התובע ואחיו תכנית חלוקה למגרשים ותכנית מדידה גילו כי חלק ממגרש 14 סופח למגרשו של השכן מר טאהא מוסטפא.לפי חוו"ד מומחה בית המשפט קיימת חפיפה של 134 מ"ר בין שטחו של התובע לבין שטחו של מר טאהא.
10.בהתאם לעסקת החליפין עם המינהל מסר התובע לכל 100 מ"ר שקיבל שטח של 1,000 מ"ר, דהיינו המינהל שלל מהתובע שטח של 134 מ"ר שתמורתם מסר למינהל שטח של 1340 מ"ר. למעשה המינהל קיבל מהתובע שטח של 1340 מ"ר ללא שנתן תמורה עבורו.
11.בשלילת שטח מהתובע גרם הנתבע לפגיעה בזכותו להשתמש במגרש, לפגיעה באחוזי הבניה.
12.על המינהל לפצות התובע בשווי המגרש שהפסיד סך של 180,000 ₪ ובדמי שימוש עבור החזקה שהחזיק המינהל במגרש במשך 20 שנה, סך של 40,000 ₪.
טענות הנתבע
13.הנתבע מודה בקיומו ובביצועו של הסכם החליפין.
14.בהתאם לחוו"ד המומחה אין חפיפה גאומטרית בין מגרשו של התובע ומגרשו של מר טאהא. המומחה מצא הפרשי שטח הקצאה של 83 מ"ר במגרש 14, 7 מ"ר במגרש 15 ו- 15 מ"ר במגרש 16. החוסרים שקבע המומחה במגרשים 15 ו- 16 עשויים לנבוע מסטיית מדידה המותרת עפ"י התקנות.
15.שטחו של מר טאהא נמסר לידיו בשנת 1982 ומאז יודע התובע היטב מהו השטח בו מחזיק מר טאהא.
16.גודל השטח שכביכול נשלל מהתובע עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט הינו לכל היותר 83 מ"ר והוא נובע מהפרשי מדידה בתום לב. זהו לכל היותר הנזק שנגרם לתובע והוא ניתן לפיצוי כספי. דרישתו של התובע לפיצוי בגין אובדן השימוש במגרש מהווה דרישה לפיצוי כפול, דרישתו לפיצוי בגין אובדן אחוזי בניה מצריכה חוו"ד. סכום הנזק הכולל המוזכר בתביעה נמוך מהסכום בו נשומה לצרכי אגרה, שהועמד על סכום השווי בלבד.