תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
|
4596-10-11
22/07/2013
|
בפני השופט:
אור אדם
|
- נגד - |
התובע:
משה חי חמאמה
|
הנתבע:
1. אדלה עדה עדרי 2. צילה רטס
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע כללי
מדובר באיחוד של שתי תביעות ותביעה שכנגד, שכולן בסדר דין מהיר, ולפיכך יהיה פסק הדין קצר ותמציתי, כמצוות תקנה 214טז' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
התובע והנתבעות ניהלו שותפות לאספקת מזון לגני ילדים בשנת 2004, אשר התפרקה ביום 30.9.04. עקב מחלוקות לאחר הפירוק, פנו הצדדים להליך של בוררות בו הוכרעו כל המחלוקות. חרף האמור לעיל, הוגשו תובענות אלה.
התובע הגיש שתי תביעות אשר אוחדו. מדובר בחובות בגין רכישות של מוצרי מזון שביצעו הנתבעות, לטענתו, לאחר פירוק השותפות בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2004.
באשר לרכישות מחודש אוקטובר 2004, שילמו הנתבעות בשני שיקים, אשר הראשון בהם נפרע, אולם השיק השני בסך 8,358 ₪ בוטל וחולל.
באשר לרכישות מחודשים נובמבר דצמבר 2004, מדובר לפי הטענה, ברכישות שביצעו הנתבעות בסך כולל של 32,235 ₪, ובתוספת ריבית והצמדה 46,072 ₪.
הנתבעות הגישו תביעה שכנגד, בה טענו לפיצוי בסך 59,948 ₪, בטענה לנזקים בגין אי הוצאת חשבונית על ידי התובע, בגין הסחורה בסך של 133,140 ₪ שהועברה לנתבעות עם פירוק השותפות. הנתבעות טוענות, כי עקב העדרה של חשבונית כדין, נגרמו להן נזקי מס אשר עמדו על סך של 26,628 ₪, ובתוספת ריבית והצמדה בסך של 59,948 ₪.
הנתבעות טענו כנגד התביעה העיקרית שתי טענות, הראשונה עובדתית והשנייה משפטית:
עובדתית נטען על ידי הנתבעות כי הן אכן ביצעו את הרכישות בחודש אוקטובר, אולם לא ביצעו את הרכישות בחודשים נובמבר, דצמבר 2004.
באשר לסחורה שנרכשה בחודש אוקטובר, ציינו הנתבעות בהגנתן, כי מדובר בסחורה שהייתה חלק מהמלאי של השותפות, אשר הועבר אליהן ממילא כאשר השותפות פורקה, ולכן דרישתו של התובע לתשלום עבור הסחורה, הינה למעשה דרישה לכפל תשלום.
משפטית נטען על ידי הנתבעות, כי כל המחלוקות הובאו בפני הבוררים אשר הכריעו בכל הנושאים הקשורים לסכסוך בין הצדדים, ובנסיבות אלה, קם מעשה בית דין כנגד התובע אשר מונע ממנו להגיש תובענה זו.
כבר כאן בפתיח אציין כי לאחר שמיעת כל הראיות שבתיק, החלטתי לדחות את טענת ההגנה העובדתית ולקבל את טענת ההגנה המשפטית בדבר מעשה בית דין, המקים השתק לגבי כלל התביעות בין הצדדים.
ראשית, התרשמתי כי כל הסכסוכים שעלו בתובענות שבפניי, קשורים באופן הדוק ובלתי ניתן להפרדה מנשוא הבוררות, ולכן קם בעניינם מעשה בית דין.
שנית, מבחינת מדיניות משפטית, ראוי לפרש בהרחבה את ההכרעות שניתנו בין הצדדים, ואין לאפשר הגשה לשיעורין של ראשי נזק נוספים הכרוכים באותה פרשה.
שלישית, לגופו של עניין שוכנעתי כי שני הצדדים, לרבות התובע, ידעו היטב כי גם המחלוקות נשוא תובענות אלה נדונו במסגרת הליכי הבוררות.
הליכי הבוררות
הטענה המרכזית העולה בדיון לגבי שתי התובענות, הינה טענת מעשה בי דין הנוגע להליך הבוררות בין הצדדים.
אין מחלוקת כי ביום 9.11.06 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם בוררות אשר קובע כדלקמן:
"הואיל ובין הצדדים התגלעו סכסוכים הקשורים לניהול עסק בתחום המזון שידוע בשם חממה שיווק לגני ילדים.