חלוקת רכוש

לפנינו ערעור האשה על החלטת בית הדין האזורי שחזרה ונשנתה במספר החלטות עוקבות כי אין לחשב את כושר ההשתכרות העתידי של הבעל בחלוקת ובאיזון המשאבים.

ההחלטה האחרונה נשואת הערעור ניתנה ביום ט"ו בטבת תשע"ו 06.01.2015 והינה בעצם הבהרת החלטות בית הדין הקודמות לה.

רקע עובדתי רלוונטי למתן פסק הדין

הצדדים נישאו בשנת 1996 ולהם ארבעה ילדים משותפים מהם שניים קטינים המתגוררים עם המערערת.

מספר שנים קודם לכן סיים המשיב את תואר ה****** והחל בהתמחות שנמשכה כשנתיים לאחר הנישואין.

המערערת סיימה את לימודים אקדמאיים בתחום ********  לפני הנישואין ולמדה תואר שני בתחילת נישואיהם ב ******.

ביום ד' באב תשע"ג (11.7.2013) פתח השיב תיק תביעה לגירושין ובכרוך תביעה לחולקת רכוש.

כשנה לאחר מכן התגרשו.

מונה שמאי להערכת שווי הדירה שהעריכה בשווי 3,445,000 ש"ח.

מונה רואה חשבון לעריכת אקטואריה שקבע שלמערערת מגיע סך קרוב למיליון ש"ח מהמשיב.

ביום א' תמוז תשע"ד 29.06.2014 ניתנה החלטת בית הדין האזורי בה נקבע כי למערערת זכות ראשונית לרכוש את חלקו של המשיב בדירה.

המערערת הגישה מספר בקשות בפני בית הדין האזורי לתיקון חוות הדעת מאחר ולדבריה יש סתירות בהחלטות בית הדין ואף פנתה בבקשה למתן רשות ערעור לבית הדין הגדול בטענה זו. בית הדין הגדול הוציא החלטה מיום י"ב בחשון תשע"ה (04.11.2014) למתן הבהרה ובית הדין האזורי מיום כ' בטבת תשע"ה 11.01.2015 הוציא את פסק הדין נשוא הערעור כדלהלן:

הוגש ערעור בקשר לנושא מוניטין עסקי כביכול שיש סתירה בין הפסיקה שניתנה בכ"ה תשרי תשע"ה בקשר להבהרה כי מוניטין עסקי הכוונה אך ורק לגבי התוצאות הכספיות של אותו מוניטין שעל כך ישנה הסכמה כי הבעל יחלק את התוצאות הכספיות מן המוניטין שהצטברו בחיי הנישואין עם האשה בשווה, אך עצם המוניטין עצמו אין בו שום חלוקה והוא זכותו הבלעדית של הבעל המוניטין הן בעבר והן בעתיד ואין בכך כל סתירה לגבי הפסיקה בל' ניסן תשע"ד ששם גם הכוונה הייתה אך ורק לגבי התוצאות הכספיות של המוניטין ואי אפשר ליהנות משני עולמות גם לקבל את התוצאות הכספיות שנצברו עקב המוניטין וגם לקבל שווי של המוניטין עצמו שכל ערכו של המוניטין הוא ע"י התוצאות הכספיות שיוצרו ע"י המוניטין ולפיכך ברור שאין כאן כל סתירה בין ההחלטות והשנייה הבהירה טוב יותר את הראשונה.

על החלטה זו של בית הדין האזורי מלינה המערערת בעיקר בשני טיעונים מרכזיים:

א.   שגה בית הדין בהחלטתו שלא לחשב את שווי המוניטין של המשיב בעבודתו במסגרת **** ב****** *********. טעותו נבעה מפרשנות מוטעית של המושג מוניטין ופערי ההשתכרות כפי שהחוק קבע שיש לאזן וכן מצביעה על סתירות בהחלטות בית הדין. מצרפת פסקי בית הדין חיפה פסקי בית משפט וכן חוות דעת של חוקר בתחום.

ב.   שגה בית הדין בשיקול דעתו בשעה שלא לקח בחשבון את הפרשי ההשתכרות הגבוהה העודפת של המשיב לעומת המערערת כנכס שיש לחלקו בין הצדדים.

טענות המשיב

א.   עבודת המשיב ב***** אינה נחשבת מוניטין עסקי כלל. המשיב עובד כשכיר ב****** של ******** מקבל תלוש שכר כשכיר על עבודתו זו. עבודתו שם נובעת ממוניטין אישי שרכש עוד לפני נישואיו ולאחר שהתמחה בעבודת ********. טוען כי אין כל סתירה בהחלטות בית הדין ומבהירה אותם. מצרפת פסק דין בית הדין חיפה ונתניה שלדברי המשיב בית הדין פעל בהתאם לפסקי דין אלו.