תיק רבני
בית דין רבני אזורי טבריה
|
1120529-6
16/10/2017
|
בפני הדיינים:
1. הרב חיים בזק - אב"ד 2. הרב שלמה שושן 3. הרב ינון בוארון
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד אליק ביטר
|
הנתבעת:
פלונית עו"ד דוד שוורץ
|
החלטה |
לפנינו בקשת האישה לדחות על הסף את תביעות הבעל לאיזון נכסים הואיל ולטענתה, על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה התשע"ו – 2016 תביעות אלו הוגשו בתוך תקופת הקפאת ההליכים. נסקור בקצרה את השתלשלות ההליכים.
ביום ה' באב תשע"ו (9.8.2016) הגישה האישה בפעם הראשונה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט.
ביום כ"ה באלול תשע"ו (28.9.2016) הורה בית המשפט על קיצור הליך עקב שהייתו של הבעל בבית הכלא.
ביום ז' בניסן תשע"ז (3.4.2017) הגישה האישה בפעם השניה בקשה לישוב סכסוך והפעם לבית הדין הרבני.
ביום כ"ט בניסן תשע"ז (25.4.2017) לאור בקשת האישה ניתנה החלטה לקיצור התקופה ואפשרות מיידית להגיש תביעות.
ביום ה' בתמוז תשע"ז (29.6.2017) הגישה האישה תביעה נוספת לישוב סכסוך, שלישית במספר, והפעם שוב לבית המשפט.
ביום ח' באב תשע"ז (31.7.2017) אישר בית המשפט את בקשתה לקיצור התקופה.
ביום י"ד באב תשע"ז (6.8.2017) הגיש הבעל לבית הדין תביעת גירושין כרוכה בה כרך את נושא חלוקת הרכוש ואיזון הנכסים.
בתביעתה מיום ב' אלול תשע"ז (24.8.2017) מבקשת האישה לדחות על הסף את תביעת הבעל, הואיל ולטענתה, הוגשה הבקשה בתוך פרק הזמן שעל פי החוק והתקנות, רק היא יכולה להגיש בו תביעה.
לטענתה, אם ניתנה החלטה על קיצור ההליכים ביום ח' באב תשע"ז (31.7.2017) הרי שעד ליום כ"ד באב תשע"ז (16.8.2017) היא ורק היא יכולה להגיש תביעות ועל כן אין לקבל את תביעות הבעל שהוגשו כאמור ביום י"ד באב תשע"ז (6.8.2017).
ביום ט"ז באלול תשע"ז (7.9.2017) התקבלה תגובת הבעל לבקשת האישה לדחות על הסף את תביעתו ועותק מתגובתו יועבר לנתבעת.
טענת הבעל היא שהבקשה הראשונה ליישוב סכסוך של האישה, הוגשה ביום ה' באב תשע"ו (9.8.2016) ויש למנות את תקופות עיכוב ההליכים ממועד זה.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ובתגובה קובע בית הדין כי הסמכות לדון בנושא הרכושי היא לבית הדין.
אין מחלוקת בין הצדדים על כך שעל פי חוק מוקנית למגיש התביעה ליישוב סכסוך את הזכות לאחר תקופת הקפאת ההליכים, להגיש תביעה במשך חמשה עשר יום. לאחר מכן יכול הצד השני להגיש תביעה על דברים שלא תבע הראשון.
המחלוקת בין הצדדים מאיזה תביעה ליישוב סכסוך מונים את תקופת הקפאת ההליכים.
טענת הבעל היא שהבקשה הראשונה ליישוב סכסוך של האישה, הוגשה ביום ה' באב תשע"ו (9.8.2016) ועל כן יש למנות את תקופות עיכוב ההליכים ממועד זה. מכיוון שהוא הגיש את תביעתו בנושא הרכוש לאחר כשנה – ביום י"ד באב תשע"ז (6.8.2017) לאחר חלוף כל התקופות המנויות בחוק, לפיכך יש לקבוע שכדין עשה.
אך הנתבעת טוענת שאמנם הגישה בקשה ליישוב סכסוך ביום ה' באב תשע"ו (9.8.2016), בנושא מזונות ומשמורת. אך לאחר מכן, הגישה בקשה נוספת ביום ה' בתמוז תשע"ז (29.6.2017), לצורך הגשת תובענות בנושא הרכוש ותביעה נזיקית. בבקשה זו הוגשה בקשה לקיצור הליכים וביום ח' באב תשע"ז (31.7.2017), אישר בית המשפט את הבקשה. לטענתה, לאור החלטה זו, עד ליום כ"ד באב תשע"ז (16.8.2017), רק היא היתה רשאית להגיש תובענותיה לערכאה המוסמכת בנושא הרכוש, והבעל שהגיש את תביעתו הרכושית ביום י"ד באב תשע"ז (6.8.2017) פעל נגד החוק.