חלוקת דירת השקעה הרשומה על שם הבעל

בפנינו תביעה לחלוקת רכוש.

יש להקדים את העניינים שאין בהם מחלוקת:

1. בנושא הפנסיה וזכויות סוציאליות – האקטואר פרופסור רמי יוסף הגיש דו"ח ביום ד' בשבט תשע"ז (31.1.2017).
2. בנושא דירת המגורים ברח' [ל'] – הצדדים הגיעו לידי הסדר בהסכם גירושין אשר קבל תוקף פס"ד ביום י"ב בסיון תשע"ז (6.6.2017).
3. בנושא חשבונות בנק שונים וטענות הדדיות של הברחת כספים שדרשו הכרעה משפטית – לקראת חתימת פס"ד מנומק בנושא, התקבלה הודעת ב"כ הצדדים ביום כ"ג בניסן תשע"ח (8.4.2018) שהשכילו להגיע להסכמות לסילוק מלא של כל טענות ודרישות לאיזון כספי הבנק והברחת כספים. הצדדים בקשו לתת להסכמות תוקף של החלטה. בהחלטה נפרדת מיום א' באייר (16.4.2018) ניתנה תוקף של החלטה להסכמות.

מִשֶכָּך נותר לנו רק להכריע בנושא דירה נוספת שבמחלוקת, ברחוב XXX [...] בXXX.

• העובדות וטענות הצדדים

הצדדים נישאו בשנת 1971, טרם חלות חוק יחסי ממון, ולכן קיים כלפיהם משטר חזקת שיתוף.

לבעל הייתה דירה ברח' [י'] שרכש בשנת 1967, טרום הנישואין. בשנת 1977, דירה זו נמכרה, והצדדים רכשו דירה ברח' [ס'], שנרשמה בחלקים שווים ע"ש שני הצדדים. בשנת 1992, הצדדים מכרו את הדירה הנ"ל ורכשו מגרש ברח' [ל'], עליה בנו את הווילה בה התגוררו, שאף היא רשומה ע"ש שני הצדדים.

בסוף שנת 1999 (או תחילת 2000) הבעל רכש את הדירה נשואת המחלוקת ברח' XXX, ורשמה על שמו בלבד. הדירה נרכשה בסך של כ-214,000 ₪, ולא שימשה מעולם למגורי הצדדים, אלא להשקעה ולשכירות. בהמשך, ילדי הצדדים גרו בדירה תקופה מסוימת.

לטענת האשה, הדירה נרכשה מפיצויי הפיטורין של הבעל מ... באמצע שנת 1999, שהיו בסך כ-300,000 ₪ (כאשר 50,000 ₪ מהם שימשו לסילוק המשכנתא שרבצה על דירת הצדדים ברח' [ל']). לטענתה, את כספי הפיצויים יש לאזן, וממילא גם את הדירה, שהיא "תחליף" כספי הפיצויים.

לטענת הבעל לשעבר, הדירה ברח' XXX נרכשה מכספי ירושה מזומנים שקבל ממשפחתו, ואילו שאר פיצויי הפרישה הוצאו לצרכים משותפים אחרים – רכישת רכב, החזר הלוואות, וכו' – ולכן אין לכלול את הדירה באיזון הנכסים. עוד הדגיש את העובדה, שבשונה משתי דירות המגורים של הצדדים שנרשמו ע"ש שניהם, למרות שחלק גדול מהמימון נבע מתמורת דירה שהיתה לבעל טרום נישואין – דירה זו נרשמה על שם הבעל בלבד, והאישה לא ערערה על כך במשך 16 שנה.

לא הובאו הוכחות מוצקות ע"י אחד מן הצדדים מאין נבע הכסף לרכישת הדירה. לטענת הבעל לשעבר, מדובר בכספים מזומנים שהיו ברשות הוריו, דבר אשר מטבע הדברים קשה להוכיח. לטענתו, גם זרק מסמכים ישנים. בדיון ההוכחות ביום כ"ז באלול התשע"ז (18.9.2017) (שורה 104-102) נשאל על כך וענה:

"ש. אתה יכול להביא מסמך לביה"ד שבסמוך לאחר שאביך נפטר נכנס אליך כסף לחשבון בנק שלך שלא קשור לכספי עבודה או זכויות סוציאליות?

ת. לפני שנתיים בדקתי את המחסן והכל זרקתי."

מאידך, ביום ז' בתמוז תשע"ז (28.6.2017) ביה"ד חתם על פסיקתא אשר הסמיכה את ב"כ האישה לקבל מידע ו/או מסמכים מכל מוסד בנקאי בנוגע לכספי הבעל משנת 1989 ועד עכשיו. למרות זאת, לא הגיש ב"כ האישה שום מסמך בנקאי המצביע על שיק, העברה בנקאית, או משיכה במזומן של סכום הנ"ל מכספי פיצויי הפרישה בעת הרכישה. בכך, נשאר הדבר ללא הוכחה ברורה ומכרעת.

בסיכומי הצדדים טענו באי כחם גם טענות משפטיות והלכתיות כלפי רישום דירה על שם צד אחד.

ב"כ הבעל הזכיר מקורות הלכתיים ומשפטיים שהבעל מוחזק בנכס השקעה הרשום על שמו, ושאין להוציא ממנו מספק.