בפני בית הדין, בקשת הנתבעת לתיקון פס"ד לחלוקת רכוש מיום י"ב בניסן תשפ"א (25.03.2021), לאור ראיות חדשות שהציגה.
רקע
בפס"ד הנ"ל, בית הדין קבע שיש לחלק את דירת הצדדים בשווה למרות טענת האשה שסיפקה את כל ההון העצמי של הדירה בסך 800,000 ש"ח ויותר (כאשר בנוסף נלקחה משכנתא בסך כ-1,400,000 ש"ח). נצטט את החלק הרלוונטי של פסה"ד:
"לדברי האשה, בתגובה מיום 24.1.2021 (בתיק החזקת ילדים 3/) סיפקה "מסמכים למכביר" להוכיח את תרומתה והוצאותיה לרכישת הבית. אולם, בבדיקת המסמכים, לא מצא בית הדין שום תיעוד לתשלומיה עבור רכישת הבית, למרות החלטות מרובות המורות לה להגיש את כל המסמכים הרלוונטיים [...]
הדעה הרווחת להלכה ולמעשה היא, שכאשר דירת הצדדים רשומה ע"ש שניהם בשווה, יש לחלק אותה בשווה גם אם צד אחד תרם יותר מהשני, כפי שהביא ב"כ הבעל בסיכומיו מפס"ד (תיק 993174/8) מבית הדין הגדול מיום א' בכסלו התשע"ז (01/12/2016):
"הדעה המקובלת היא שרישום בטאבו מוכיח את בעלותו של זה שהנכס רשום על שמו, גם במקרה שהמעות לקניית הנכס ניתנו על ידי אדם אחר, ודין זה נוהג גם בבני זוג שאחד מהם רשם את הדירה שקנה על שם שניהם."
עפ"י הלכה נוטים לראות רישום זה כמתנה לצד השני את חלקו.
עוד האריך ב"כ הבעל לשעבר בנושא זה בתגובתו לסיכומי האשה, בהבאת מקורות רבים, כולל פס"ד בו אב"ד הרכב זה היה שותף (תיק 840142/1).
גם עפ"י חוק, הדין נוטה לאזן בשווה, על אף תרומתו הגדולה של צד אחד, בפרט בדירת הצדדים. בנידון זה יש לציין עוד ששני שלישים מתמורת הדירה הם מתוך משכנתא שנטלו הצדדים יחד. טענת ב"כ האשה שהבעל לשעבר מעולם לא שילם את המשכנתא אלא שולם מתוך חשבון האשה אינה נכונה, כמבואר בהערה לעיל, ואף אין בה כדי להועיל, שהרי מדובר בכספים שעפ"י חוק נחשבים כמשותפים, משכורות האשה והקצבאות שקבלו עבור ילדיהם בתקופה המשותפת. כך, גם אם היינו מקבלים את טענת האשה שסיפקה את כל ההון העצמי, הון זה כבר מוזג בקופה המשותפת ע"י רישום הנכס ע"ש שני הצדדים, וערבוב ההון עם כספי המשכנתא המשותפת וההלוואה הנוספת שנטלו, זאת בנוסף לכך שנעשה שיפוץ משמעותי לנכס ביחידות הדיור. כך שעיקר הדין – הן עפ"י הלכה והן עפ"י חוק – הוא לחלוק בשווה.
אמנם, למרות האמור מעיקר הדין, היה מקום לשקול חלוקה לא שוויונית על סמך סעיף 8(2) בחוק יחסי ממון אילו היתה מוכיחה האשה בצורה ברורה וחד משמעית שסיפקה את כל ההון העצמי.[1] אולם, כאמור, לא הציגה הוכחות ראויות לכך. מאחר שהאשה לא עמדה בנטל ההוכחה למרות הזמן המרובה וההזדמנויות המרובות אשר עמדו לה, יש לאזן בשווה, וכבר אין לראות "נסיבות מיוחדות המצדיקות" לחרוג מכך, גם אם תגיש עתה את המסמכים הרלוונטיים להוכחת דבריה.
יודגש שבית הדין נהג בארך רוח ולפנים משורת הדין עם האשה בענין חוסר צירוף האסמכתאות. בהחלטה מיום כ"ט בכסלו תשפ"א (15.12.2020) הורה בית הדין לאשה בצורה מפורשת "להציג את אותם "מסמכים רלוונטיים ומעודכנים" שטרם הציגה".
הימנעות חוזרת ונשנית זו של האשה וב"כ להציג מסמכים קריטיים לביסוס טענותיה – מסמכים אשר לכאורה אמורים להיות נגישים, לרבות תדפיסי בנק מלפני כמה שנים בלבד – מהווה ריעותא לטענתה ופועלת לרעתה, כדברי השו"ע (חו"מ סי' טו סעיף ג) בשם תשובת הרא"ש (כלל סח סי' כ), ולהבדיל, כהלכה פסוקה גם בפסיקה האזרחית, ועי' עוד בשו"ע (סי' טז סעיף א). גם אם לא נתלה את ההימנעות ברמאות מכוונת, אלא ברשלנות, לאחר הזדמנויות כה רבות, וזמן כה רב, יש להיצמד לעיקר הדין בחלוקת הרכוש, ולא להיענות לתביעת האשה לחלוקה לא שוויונית בבית בהתאם לסעיף 8(2) בחוק יחסי ממון, גם אם האמת יתברר כדבריה שתרמה את רוב רובו של ההון האישי לרכישת הבית.
בכל זאת, מאחר שאף לדברי הבעל לשעבר, אביו תרם רק 250,000 ש"ח לרכישת הבית, ואף הוא מודה שהשאר בא מהאשה ואביה [...] הרי ברור שהאשה תרמה סכום נכבד של מאות אלפי שקלים לבית, אשר הבעל לשעבר זכה במחציתו ממילא. אם כי אין בכך לקבוע איזון לא שוויוני בבית, וכדלעיל, לדעתנו, יש להתחשב בכך, לפחות לאזן ולאפס תביעות נוספות של הבעל לשעבר כנגד האשה, ובהתאם לסעיף 8(1) בחוק יחסי ממון, בענין האופנוע ודמי שימוש ראויים, וכפי שיתבאר. בכך יש פיצוי כל שהוא לתרומה הגדולה של האשה, אשר הבעל נהנה ממנה."
בבקשה לעיון חוזר מאת ב"כ האשה החדש מיום 18.4.2021, כתב:
"גם לאחר פיטוריה של עו"ד [הקודמת] האשה פנתה אליה פעמים רבות, בייחוד לאחר החלטות בית הדין הנכבד שניתנו בעניין המצאת המסמכים, ונאמר לה ע"י עו"ד [...] באופן הברור ביותר כי כל המסמכים בענין רכישת הדירה הוגשו כבר לבית הדין.
האשה הוסיפה לברר האם גם צילומי הצ'יקים שניתנו עבור רכישת הדירה הועברו לבית הדין ועו"ד [...] השיבה לה בחיוב ובהחלטיות. יצוין, כי האשה אף פנתה לעו"ד [...] בבקשה לקבל את התיק בו מצוי כל החומר ובכלל זה צילומי הצ'קים ותיעוד של ביצוע ההעברות אולם סורבה על ידה.
ברור אפוא כי בנסיבות אלו האשה קיבלה בתדהמה מוחלטת את החלטת בית הדין שבה נכתב בין היתר כי בית הדין הנכבד "לא מצא שום תיעוד לתשלומיה עבור הבית", שעה שבידי עו"ד [...] הוחזקו כל צילומי הצ'יקים שהיו ועדיין מוכנים ומזומנים [...]
עם קבלת החלטה שבנדון, פנתה האשה לבנק מזרחי טפחות ופעלה לשם השגת צילומי הצ'יקים הרצ"ב לבית הדין מהם מוכח בבירור ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים כי האשה שילמה מכספה האישי סך 800,000 ש"ח לרכישת הדירה [...]