החלטה
1. לפני בקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום ת"א-יפו מיום 27.12.2010, לפיו התקבלה התביעה השטרית שהגיש המשיב כנגד המבקש על סך 1.5 מיליון ₪ קרן (ת"א 10182/08).
לחילופין, מבוקש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך של 1.5 מיליון ₪.
המבקש מציין בפתח דבריו כי הבקשה מוגשת בדחיפות נוכח העובדה, כי המשיב פתח כנגדו בהליכי פשיטת רגל בהתבסס על פסק דינו של בית משפט קמא.
2. אין כאן המקום לפרוס את מלוא פרטי מערכת העובדות המסועפת הקושרת בין הצדדים דנן ובין צדדים נוספים, שאינם נשוא בקשה זו, על-כן אסתפק בציון העובדות בקצרה, כפי שהן עולות מפסק הדין.
3. מר יונה, אחיו של המבקש, היה הבעלים והמנהל של חברה בשם – "ב.ה" (להלן: החברה) - שעסקה בשיווק ירקות. בסוף שנת 2004 הפסיקה החברה את פעילות השיווק (הצדדים נחלקו האם גם הפסיקה את פעילותה הפיננסית). יונה העביר את פעילות השיווק לחברה אחרת שבבעלותו – "ח. יונה".
4.המשיב, ואחיו עופר, עוסקים בניכיון שיקים. בשלהי שנת 2003 פנה יונה אל המשיב וביקש לנכות שיקים של לקוחות החברה.
המבקש חתם כערב ונתן את שיק הביטחון, כל זאת לטענתו, לכסות חובות בגין שיקים של לקוחות החברה שלא יכובדו ובתנאים הנקובים בהסכם שבין הצדדים.
המשיב שסבר שתנאי ההסכם התמלאו, הגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש הגיש התנגדות (בש"א 180574/07), אשר התקבלה.
בין השאר, נחלקו הצדדים לפני בית משפט קמא האם אכן התקיימו תנאי ההסכם המאפשרים את מימוש השטר.
בית משפט קמא ביכר את גרסת המשיב על פניה של גרסת המבקש, לאחר שבחן את שלל הראיות שניצבו לפניו. בית המשפט קבע כי התקיימו תנאי ההסכם, והשטר הוגש כדין לביצוע, תוך שבית המשפט קובע קביעות שבעובדה, לרבות קביעות הקשורות בשאלת מהימנות העדים שהופיעו לפניו, לרבות הצדדים דנן, תוך שבסופו של יום דוחה הוא את טענותיו של המבקש אחת לאחת.
5. המבקש שחולק הן על הקביעות העובדתיות, והן על המסקנות שהוציא מלפניו בית משפט קמא, הגיש ערעור לבית משפט זה, ובמסגרתו הגיש את הבקשה דנן, ולאחר שבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה.
6.המבקש טוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק. לטענתו, ביום 26.1.2011, פחות מחודש לאחר מתן פסק הדין, פתח המשיב בהליכי פשיטת רגל נגדו. המבקש עוסק כיזם בתחום הנדל"ן, כשעצם פתיחת הליכי הפש"ר עלולה לגרום לו נזקים כבדים, לרבות החלטה של גורמים פיננסיים שלא לשתף עימו פעולה בשל הליכי הפש"ר.
בנוסף, המבקש טוען כי המשיב עיסוקו במתן הלוואות במסגרת השוק האפור, עיסוק שאין בו יציבות פיננסית, ועל-כן קיים החשש כי אם המערער ישלם למשיב את כל סכום פסק הדין, שהינו סכום גדול ומשמעותי, ייקשה עליו לקבל את כספו חזרה, ככל וערעורו יתקבל.
מול הנזק שעלול להיגרם למערער, הרי שלמשיב לא ייגרם כל נזק אם הבקשה תתקבל, מלבד עיכוב בתשלום, המפוצה בחיוב בהצמדה וריבית.
בחינת סיכויי הערעור, המבקש טוען כי מעת שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, הרי שפוחת משקלו של מבחן זה.
לגופו של עניין, המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים. לטענתו, על אף שהוא חלוק על העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, לשיטתו, שגה בית משפט קמא במסקנותיו, כך גם לא התייחס לחלק מהטענות שנטענו על ידו ועל כן סיכויי הערעור טובים.
7. המשיב סומך תשובתו על החלטת בית משפט קמא, שדחתה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע.
לעניין מאזן הנוחות, טוען המשיב כי המבקש לא הוכיח מאומה כאילו לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, כך גם לא הציב תשתית עובדתית בכל הקשור לנזק אשר לכאורה ייגרם לו.
בהתייחס למאזן הנוחות, השיקול המרכזי בהתייחס לעיכובו של פסק דין כספי הוא שבמידה ויתקבל הערעור יתקשה המבקש להשיב לעצמו את הכספים ששילם. במקרה הנדון לא הוכח כי המשיב לא יוכל להשיב את כספי הזכייה, ככל והערעור יתקבל.