חיפה כימיקלים ונושאי משרה בה הורשעו בגין הזרמת שפכים לפי חוק שמירת הניקיון.

החלטתי לזכות את הנאשמים (כולם) מהאישומים לפי חוק המים וחוק רישוי עסקים, ואת הנאשם 4 גם מהאישום לפי חוק שמירת הנקיון ולהרשיע את הנאשמים 1, 2 ו - 3 בעבירה המיוחסת לפי חוק שמירת הנקיון. כפי שיובהר להלן בהמשך הדברים הזיכוי הינו מחמת הספק.

כללי

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בתיק זה, המייחס להם ניהול עסק שלא בהתאם לתנאי הרשיון (עבירות לפי ס' 4, 7, 14 ו- 15 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח 1968),  השלכת פסולת ברשות הרבים, (לפי סעיפים 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הניקיון התשמ"ד-1984 וזיהום מים (לפי סעיפים 20 ב, 20 כא ו - 20 כב לחוק המים התשי"ט 1959 (להלן: "חוק הרישוי", "חוק הניקיון" ו"חוק המים" בהתאמה).

2. בהתאם לכתב האישום, נמצאה ביום 2.7.00 בסמוך לשעה 20:15 זרימה חזקה מאד של נוזלים עכורים עם ריח חזק, שהיו שפכים חומציים, אשר זרמה מתוך חצר המפעל לרשות הרבים, לאורך כביש גישה בשטח ציבורי פתוח, לתוך תעלה חפורה, לעבר ואדי סמוך המתנקז לנחל חברבר העובר מצפון למפעל. הנוזלים הגיעו עפ"י כתב האישום, מתוך מתקן קירור שהינו חלק מהמפעל, אשר השפכים החומציים האמורים שימשו לניקויו קודם הזרמתם.

3. הנאשמת 1 מואשמת בתוקף היותה בעלת המפעל, נאשמים 2, 3 ו-4  אחראים בהתאם לאחריותם כמנהלי התאגיד: הנאשם 2 -  בשל היותו מנהל התפעול של המפעל, הנאשם 3 -  מתוקף היותו מנהל המתקן הקונקרטי (מתקן U), והנאשם 4 - בהיותו מנהל האיכות במועד הרלוונטי, אשר היה מודע להזרמה ולא עשה דבר למניעתה.

4. בתום פרשת התביעה, העלה הנאשם 4 טענת "אין להשיב לאשמה", אשר נדחתה בהחלטתי מיום 17.2.08. בהתאם לכך התנהלה פרשת ההגנה, הצדדים סיכמו טענותיהם ובעקבות כך ניתנת הכרעת דין זו.

המחלוקת

5. נראה כי הצדדים לא הותירו עניין אחד שאינו שנוי במחלוקת בינהם והם חלוקים הן בשאלה האם צלחה התביעה להוכיח את יסודות העבירות על פי שלושת החוקים הנ"ל אם לאו, והן, ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, בשאלת  היותם של הנאשמים 2, 3 ו - 4 נושאי משרה בתאגיד ושאלת אחריותם לעבירות המיוחסות.

במסגרת זו טוענים הנאשמים בין היתר את הטענות הבאות:

א.      א.     לא הוכח ביצוע עבירה של זיהום מים לפי ס' 20 ב' לחוק המים. בהעדר הוכחה של כמות המים, איכות ההזרמה והרכבה ואיכות מקורות המים שיצאו מהמפעל לא ניתן להרשיע.

ב.       ב.      לא הוכח ביצוע עבירה של לכלוך ברשות הרבים לפי חוק שמירת הנקיון.

ג.        ג.       לא הוכח ביצוע עבירה של ניהול עסק שלא בהתאם לתנאי הרשיון לפי חוק רישוי עסקים.

ד.       ד.      הנאשמים 2, 3  ו - 4 אינם נושאי משרה בנאשמת 1, אלא עובדי חברת נותב.

ה.      ה.      הנאשם 4 עשה כל שניתן על מנת למנוע את העבירה, על אף שאינו אחראי לה.

ו.        ו.        גרם נזק ראייתי לנאשמים בהעדרן של דגימות המעבדה.

ז.        ז.       ספק הנובע ממיקומו הנמוך של מפעל הנאשמת 1 ביחס לשאר המפעלים הצמודים אליו.

ח.  אכיפה סלקטיבית של הנאשם 4 ביחס לבעלי תפקידים אחרים האחראים ישירות לאירוע.

6.  דיוננו יתמקד איפוא בשאלות הבאות:

1.      1.      האם הוכחו יסודות העבירות המיוחסות ביחס לנאשמת 1?